אהבה

בפוסט הקודם דיברנו על מלחמה והפעם דווקא על אהבה. מפני שהמלחמה היא עניין של האומה ואילו האהבה רק היא נוגעת לכולנו.

אנחנו נדבר על אהבות סופיות ואינסופיות שיש לאוהבים.

האהבות הסופיות הן הנפוצות מכולן, מפני שהאוהב נדחה או מתקבל על ידי הצד הנאהב, מפסיד או מרוויח, ולאהבה הסופית יש כללים ברורים כמו להיות החבר או הבעל.

לא כך הם פני הדברים עם אהבות אינסופיות, לכן הן גם הרבה יותר נדירות,

אם המאוהב נדחה על ידי הצד הנאהב הוא לא רואה זאת כהפסד אלא ככישלון זמני והוא ימשיך לנסות כל כמה חודשים במשך שנים. גם אין לאהבה כזו כללים, זה לא משנה אם תהיה החבר, הידיד או איזו הגדרה אחרת מה שמשנה זה להיות קרוב כל הזמן אל האהובה.

גם הצלחה לא נתפסת כביטוי חיצוני אלא פנימי, כלומר העניין הוא לא אם שכבת איתה או לא, לא אם אכלת איתה במסעדה או לא, כי כל מה שאוהב אינסופי רוצה זה להיות מאושר והוא יכול להיות מאושר רק כשהוא רואה את אהובתו.

 

הערבים

 

בסופו של דבר הערבים ישיגו את האדמה שלהם בחזרה, הם ישיגו את מטרתם מפני שהם במאבק תמידי להשיג אותו, וכדי להשיג אותו כל הדרכים כשרות כולל העמדת פנים של דמוקרטיה, שלום ודו קיום.

המאבק שלהם הוא אינסופי, עד שישיגו את האדמה או עד שהם ייכחדו, אין דרך אחרת.

אנחנו לעומת זאת לא יכולים להבין את צורת החשיבה האינסופית כי אנחנו חונכנו על חשיבה סופית של לנצח או להפסיד.

אנחנו ניצחנו בכל המלחמות מול הערבים ובגלל זה אנחנו עדיין פה, אבל אתה יכול לנצח בכל המלחמות ועדיין להפסיד את האדמה. זה קורה כאשר אתה מרים ידיים.

הערבים לעולם לא חושבים במושגים של ניצחונות והפסדים זמניים, המאבק שלהם הוא ניצחי, הם מתישים אותנו כי אין לנו את ההתמדה והנחישות שלהם.

תוכים

זה תמיד מפתיע אותי מחדש איך אנשים משכילים יכולים להיות כאלו תוכים של המערכת. הם אפילו לא מפקפקים בדבר אחד שאולי הוא לא נכון, ורק כאשר הממסד מאשר את מה שידוע לנו כבר ממזמן, רק כאשר זה כתוב שחור על גבי לבן בויקיפדיה, או בתקשורת המערבית בלבד, אז ורק אז הם מקבלים זאת כאמת.

אנשים שיכולים לקרוא את כל הדפים בויקיפדיה אך לא להפעיל ביקורת שאולי מה שכתוב שם הוא לא נכון.

אנשים שאפשר להשבית להם בן רגע את כושר השיפוט אם לרגע יזרקו לעברם את המילה קונספירציה, המילה ששומשה בשנות השישים על ידי הסי.אי.אי כדי לדכא כל אינפורמציה שמנוגדת לשקרי המשטר האמריקני.

בדמוקרטיה החדשה

בדמוקרטיה החדשה על פי השמאל לפוליטיקאים מותר לשקר והם לא נחשבים לנוכלים, מותר להם גם לבגוד ולהרכיב ממשלה עם הפלסטינים כי הפלסטינים לא נחשבים לאויב אלא רק האירנים נחשבים לאויב.

ולראיה שזה תקין זה שלא שופטים אותם.

בדמוקרטיה החדשה אין שום בעיה לעשות הפוך ממה שמבטיחים, ואת הפוליטיקאים לא ניתן לשפוט בדיוק כמו זונות שסולחים להן אם הן אומרות שהן רק חודשיים במקצוע.

זה לא משנה להם שהם נוכלים, כי הרי כאשר התנאים משתנים כך השמאלנים טוענים מותר לשנות החלטות... אבל העניין הוא שהתנאים לא השתנו, בנט לא שינה את ההחלטות שלו בגלל מלחמה, מגפה או משבר כלכלי בסגנון 1929, הוא פשוט נוכל מקצועי כמו השותפה שלו שקד.

בדמוקרטיה החדשה המערב הוא חופשי ודמוקרטי למרות כפיית חיסונים וגן חובה, אה כן חופשי בדיוק כמו צו עיכוב יציאה מהארץ.

בדמוקרטיה החדשה הכל מותר כי כך כל מדינות העולם פועלות, הפייק דמוקרטיה היא הדמוקרטיה של השמאל.

לסנן

בית ספר יוקרתי מציע משכורת גבוהה וכמובן שיהיו להם מאה מורים בתור, אז יש להם שאלון כדי לסנן את המורים.

אבל אני אף פעם לא משתתף במשחקים שלהם, אני מברר את האימייל הפרטי של מנהל בית הספר ושל ראש המחלקה האקדמית ושולח להם בפרטי.

כשכולם מחכים בתור בדלת הקדמית כנס בדלת האחורית, כשיש משחק תבעט בו בכוח ותנצח בברוטליות.

לא ניתן למזכירות קטנות לסנן אותנו.

גני ילדים

בעידן הקומוניסטי גני ילדים שומשו כדי לדחוף את הנשים לעבודה במפעלים, בעידן הקפיטליסטי הם משומשים כדי לדחוף את הנשים לעבודה במשרדים.

גני ילדים הם שם מכובס למכלאות לילדים שננטשים על ידי אימותיהם, סוג של התעללות מחפירה והתנהלות ברברית שמקומה לא יכול להתקיים בשום חברה שמבוססת על אנושיות.

איסור הפעלת גני ילדים זה מהחוקים הראשוניים שחייבים לחוקק. אם אישה לא מסוגלת כלכלית או לא רוצה לגדל את הילד שלה אז שלא תעשה.

אין מנהיג בישראל

פעם ליהודים היה מלך וזה לא אני שאומר את זה, הערבים עצמם אמרו את זה, ולמלך היה שוליה.

השוליה למד שנים מהמלך אך עדיין היה חסר נסיון, לחוץ, נתפס לפאניקה ומאבד עשתונות.

כולנו זוכרים את המהלך השגוי של השוליה כאשר הוא שלח אנשי מוסד לירדן.

אך עם הזמן השוליה צבר ניסיון ואחרי מות המלך השוליה נהפך לקוסם.

אבל הקוסם עם השנים נהפך למושחת, לנהנתן, לפזרן כספי הציבור, והקשיים הכלכליים של השכבות הנמוכות לא עניינו אותו.

ואז באה מגפה, ואז איזה כלב שמרבה לטוס בעולם על חשבון כספי הציבור החל לנבוח על החרדים.

ואז התקשורת שנשלטת על ידי השמאל החלה בהסתות.

הציבור כבר מלכתחילה היה עייף, עייף מהדתיים שמתערבים וסוחטים את כולם, עייף מהמחירים הגבוהים, עייף מהמפלגה המושחתת של הקוסם.

ועל כל אלו התווספו הסגרים בעקבות המגפה, מה שציבור מפונק נהנתן ולא ממושמע לא רגיל אליהם.

ואז 2 ליצנים עשו דיל עם הפלסטינים שחיים בתוך הקו הירוק.

הליצן הראשון הוא נוכל שמחופש לדתי והשני הוא הכלב המעופף שסיפרתי לכם מקודם.

אני אומר נוכל בגלל שהוא פעל הפוך ממה שהוא הבטיח לבוחרים שלו, אני אומר על השני שהוא כלב בגלל שיש לו דיבור נגוע של כלב.

והאדריכלית של כל מעשה ההונאה והבגידה בעם ישראל היא שרת המשפטים לשעבר איילת שקד.

ועכשיו שוב הטרור הערבי מכה, הוא מכה כי הפלסטינים לא רוצים מדינה, הם רוצים את המדינה שלנו.

ושופטי בית המשפט העליון הם שנתנו הכשר חוקי לפוטש הזה שהפך את ישראל למדינה שנשלטת על ידי בוגדים מבפנים, נוכלים, אופורטוניסטים ופלסטינים שחיים בתוך הקו הירוק.

וזה הם שקוראים לעצמם פלסטינים זו לא המצאה שלי.

שוב נשחטים יהודים ברחובות ישראל ובישראל אין מנהיג.