אהבה

בפוסט הקודם דיברנו על מלחמה והפעם דווקא על אהבה. מפני שהמלחמה היא עניין של האומה ואילו האהבה רק היא נוגעת לכולנו.

אנחנו נדבר על אהבות סופיות ואינסופיות שיש לאוהבים.

האהבות הסופיות הן הנפוצות מכולן, מפני שהאוהב נדחה או מתקבל על ידי הצד הנאהב, מפסיד או מרוויח, ולאהבה הסופית יש כללים ברורים כמו להיות החבר או הבעל.

לא כך הם פני הדברים עם אהבות אינסופיות, לכן הן גם הרבה יותר נדירות,

אם המאוהב נדחה על ידי הצד הנאהב הוא לא רואה זאת כהפסד אלא ככישלון זמני והוא ימשיך לנסות כל כמה חודשים במשך שנים. גם אין לאהבה כזו כללים, זה לא משנה אם תהיה החבר, הידיד או איזו הגדרה אחרת מה שמשנה זה להיות קרוב כל הזמן אל האהובה.

גם הצלחה לא נתפסת כביטוי חיצוני אלא פנימי, כלומר העניין הוא לא אם שכבת איתה או לא, לא אם אכלת איתה במסעדה או לא, כי כל מה שאוהב אינסופי רוצה זה להיות מאושר והוא יכול להיות מאושר רק כשהוא רואה את אהובתו.