ימי הביניים

לפני הקפיטליזם רוב האנשים לא עבדו הרבה שעות. קצב החיים היה איטי, והכל נעשה בעצלתיים. קצב העבודה היה רגוע. אבות אבותינו אולי לא היו עשירים אך היה להם שפע של חופש וחיי משפחה. כאשר הקפיטליזם נכנס לתמונה הוא גם גנב לנו את הזמן. יום העבודה לפני הקפיטליזם היה מורכב מהפסקות ארוכות לסעודות נינוחות ושיתופיות ואף לתנומות קצרות. תקופות מנוחה אלו היו הזכויות המסורתיות של פועלים, שהם נהנו מהם אפילו בזמני שיא הקציר. בתקופות רגועות אשר היוו חלק גדול של השנה, דבקות בשעות העבודה לא היתה נפוצה. אפילו בימי הביניים היא לא עברה את 8 שעות ביום. יום עבודה של צמית עבור אדונו היה בעצם נחשב בימינו לחצי יום. ואם צמית היה עובד כמונו הוא היה צריך לקבל משכורת כפולה. כמו כן לפני העידן הקפיטליסטי לוח השנה היה מלא בחופשות. לא רק חופשות של הדת הרישמית אלא גם הרבה חופשות של מסורות מקומיות ופסטיבלים. באנגליה החופשות היוו בימי הביניים כמעט שליש מהשנה. והאנגלים עבדו קשה יותר מעובדים במדינות אחרות. אפילו בצרפת בין המאה ה-15 למאה ה-18 מלבד החופש בימי ראשון היו תשעים ימי מנוחה ו-38 חגים. בספרד ימי החג היוו 5 חודשים בשנה. החופש של חיי האיכרים היה רב יותר מהחופשות הרישמיים. משפחת איכרים מהמאה ה-13 לא עבדה יותר מ-150 יום בשנה על אדמתה. אפילו עובדים קשי יום באנגליה של המאה ה-14 לא עבדו יותר מ-175 יום בשנה.

Sources
[1] James E. Thorold Rogers, Six Centuries of Work and Wages (London: Allen and Unwin, 1949), 542-43.
[2] H.S. Bennett, Life on the English Manor (Cambridge: Cambridge University Press, 1960), 104-6.
[3] Douglas Knoop and G.P. Jones, The Medieval Mason (New York: Barnes and Noble, 1967), 105.
[4] R. Allen Brown, H.M. Colvin, and A.J. Taylor, The History of the King's Works, vol. I, the Middle Ages (London: Her Majesty's Stationary Office, 1963).
[5] Edith Rodgers, Discussion of Holidays in the Later Middle Ages (New York: Columbia University Press, 1940), 10-11. See also C.R. Cheney, "Rules for the observance of feast-days in medieval England", Bulletin of the Institute of Historical Research 34, 90, 117-29 (1961).

 

פנתאיסטים לא ייפגעו בסביבה.
פנתאיסטים לא ידברו על אלים, אלוהים או גלגולי נשמות.
פנתאיסטים לא מתעסקים במיסטיקה למרות שדבריהם ישמעו מיסטיים וילדותיים עבור המנותקים.
פנתאיסטים לא משחיתים איברים בשם אל מדומיין, הם לא משחיתים איברים כדי לרסן מיניות, הם לא משחיתים איברים בגלל שזאת המסורת, הם לא משחיתים איברים עבור יופי. פנתאיסטים פשוט לא משחיתים איברים. והם גם לא יפגמו ביופיו של הגוף בקעקועים ונזמים או כל דבר שפוגם במראה הטבעי של הגוף.
הפנתאיסט לא מהלל את האדם על חשבון כל יתר היצורים. בעלי חיים וצמחים הם לא משאבים שיש לנצל ולכלות עבור האדם. מי שלא חי בדו קיום עם הטבע מקומו לא בכדור הארץ.
פנתאיסט לא ינסה לשנות, לתקן ולשפר את הטבע כי הוא יודע שהוא רק יקלקל.
פנתאיסט לא יתמוך בצמיחה כלכלית אם היא באה על חשבון הרס אקולוגי.
פנתאיסט הוא בראש ובראשונה שומר האקולוגיה.
פנתאיסט לא יסכן את כדור הארץ ע"י ניסויים מדעיים וטכנולוגיים.
שימור הסביבה הוא ערך עליון עבור הפנתאיסט.
פנתאיסט חש יראה אל מול הטבע.
פנתאיסט יתנגד לטכנולוגיה אם היא הורסת את הסביבה. והוא גם יתמוך בתכנון משפחה על מנת להציל את האקולוגיה מהרסנות אנושית.

 

טבע

מנהיג

ההבדל בין רודן למנהיג הוא שמנהיג פועל למען העם.
העשירים יקראו למנהיג רודן בגלל שהוא ייפגע בפריבילגיות ובכוח שלהם, התקשורת תכנה אותו רודן בגלל שהוא ירצה לעשות נקיון בית ולהעיף את המושחתים, הוא גם יבטל זכויות שמשרתות יחידים או מעטים על חשבון העם.
כל מה שהמנהיג עושה הוא עבור העם.
הוא יפעל נגד המנצלים ויעזור לאנשים.
הוא יפעל נגד המערכת של המדכאים כדי שהאנשים יוכלו לחיות את חייהם בהגינות.
 

אדם

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
טוב נו לא בדיוק.
כאשר אנו חושבים על עצמנו אנחנו מניחים שרוב התאים שלנו מורכבים מתאים אנושיים שמהם מורכב גופנו.
התאים שלנו עצמם מתחלפים בקצב מהיר של מספר שעות.
אבל מה שמעטים יודעים זה שבגופנו יש יותר בקטריות מאשר תאי אדם.
ובלי הבקטריות האדם מהר מאוד ימות.
אנחנו לא יצור ייחודי ומופרד מהעולם הזה. אנחנו יצירה של העולם הזה.
 

חיטה

לפני שנים רבות צמחה לה חיטה לא מתורבתת שלא עשו ממנה לחם אלא רק דייסה. השם באנגלית הוא..
Einkorn
14 כרומוזומים בלבד, אותו מספר של כרומוזומים שיש בשיפון ושעורה שהם מינים קדומים של דגן.
איך ניתן להשיג את זה בארץ? לא ניתן. אלא אם כן אתם מזמינים את זה במיוחד.
אחר כך התפתחה לה החיטה המתורבתת שנאכלה במצרים העתיקה ביוון הקדומה וברומא של יוליוס קיסר…שנקראת חיטת אמר.
השם באנגלית הוא…
Emmer wheat
Triticum dicoccon
28 כרומוזומים כמו חיטת דורום וחיטת קמוט.
איך ניתן להשיג בארץ? אם יש לכם מזל תשיגו את זה בבית הטבע ואם לא אז תזמינו.
חיטת דורום – הוא סוג של חיטת אמר מסוריה וטורקיה וגם 28 כרומוזומים. קצת יותר מודרני מחיטת אמר.
חיטת קמוט – חיטת קמוט זו הכלאה טבעית בין חיטת דורום וסוג של חיטה אחרת בשם.. Triticum polonicum
חיטת כוסמין – חיטת כוסמין היא חיטה שגודלה בימי הביניים והיא הכלאה טבעית בין חיטת אמר ועשב-עיזים. הערך התזונתי שלה נמוך והיא נחשבת לנחותה לעומת סוגי החיטה שקודמים לה. היא בעלת 42 כרומוזומים.
חיטה מודרנית – גם היא בעלת 42 כרומוזומים אך היא חיטה לא טבעית מתועשת ששינו לה את המאפיינים הגנטיים בכל מיני אמצעים לא טבעיים. הקרנה רדיואקטיבית אמצעים כימיים והכלאות אינטנסיביות. כדי ליצור שיבולים קצרים יותר בשביל המכונות שקוצרות את היבול וגרעינים פחות קשים כדי שהלחם יהיה רך ואוורירי. שינוי המאפיינים גרם לכך שהחיטה פגיעה יותר למחלות ולכן צריך לרסס על החיטה יותר חומרי הדברה. והמאפיינים התזונתיים של חיטה זו מזיקים לבריאות.

 

רוב הדתות בעולם כיום הם בערך בנות 2500-3000 שנים. אלו דתות שסוגדות למדריך רוחני, אל דימיוני, אלי טבע וכדומה.
כל כתבי הקודש נכתבו על ידי בני אדם. והקדושה היחידה שיכולה להיות בכתובים הם רק אותם פסוקים שמדברים על מוסר, בניית חברה טובה ושמירת הטבע.
כל היתר לא רלוונטים, אם שמדובר בדברים ארציים או מיסטיים.
אין צורך לסגוד למקדשים לאבנים לחומות ולצלמים.
אלו הם סטייה מהמקור.
המקור הוא כמובן הטבע, אותו לבדו יש לקדש, וגם תבונה מוסר ויופי הם דברים שיש להעריץ.