חוקרים מארה"ב מצאו גושים אדומים/אפורים מובחנים בכל הדגימות שנלקחו מהאפר והאבק שנוצרו בעקבות החורבן של מגדלי התאומים בארה"ב. בחינת ארבע דגימות כאלו, שנאספו מאתרים שונים, מתוארת במאמר שפורסם בכתב-העת האינטרנטי The Open Chemical Physics Journal. ככל הנראה זו הפעם הראשונה שמחקרים עצמאיים מסוג זה מתפרסמים בעיתון מדעי הפועל בשיטת ביקורת עמיתים.
גושים אלו מגלים דמיון מדהים ביניהם בכל ארבע הדגימות. אחת מהדגימות נאספה ע"י תושב מנהטן עשר דקות לאחר התמוטטותו של בניין התאומים השני, שתיים ביום שלמחרת, והרביעית כשבוע לאחר מכן. תכונותיהם של גושים אלו נבדקו בעזרת מיקרוסקופיה אופטית, מיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM), מיקרוסקופ של אנרגית קרני-רנטגן (XEDS) וקלורימטר סורק (DSC).
החומר האדום מכיל חלקיקים שגודלם 100 ננומטרים המורכבים בעיקר מתחמוצת ברזל ואלומיניום במבנים דמויי-לוחית המעורבבים יחדיו באופן הדוק. הפרדת המרכיבים באמצעות ממס אורגני (מתיל-אתיל-קטון) מצביעה על נוכחות של אלומיניום טהור כיסוד מתכתי. כאשר גושים אלו הוצתו במכשיר הקלורימטר ((DSC הם הפיקו תגובה כימית אקסותרמית (הפולטת אנרגיה לסביבה) גבוהה אך צרה שמתרחשת בסביבות טמפרטורה של 430 מעלות צלזיוס, הרבה מתחת לטמפרטורת ההצתה של חומרי-בעירה שכיחים כתרמיט (thermite, תערובת של תחמוצת מתכתית, למשל תחמוצת ברזל, עם אבקת אלומיניום. כשמציתים אותו, החומר עובר תגובה אקסותרמית הקרויה תגובה אלומינותרמית או תגובת תרמיט. במהלך התגובה הופכת התחמוצת למתכת. תרמיט יכול לבעור בטמפרטורה גבוהה (עד קרוב ל-2500 מעלות צלזיוס) בזכות נקודת הרתיחה הגבוהה של אלומיניום).
ניתן להבחין בברור במספר כדוריות עתירות-ברזל בשרידי הגושים לאחר שהוצתו במכשיר הקלורימטר. נמצא, כי החומר האדום בגושים אלו הינו חומר תרמיטי אנרגטי ביותר שלא הגיב.
"מתכות מסוגלות לבעור, בהינתן התנאים המתאימים, בדומה לתהליכי הבעירה של עץ או בנזין. תגובת תרמיט הינה תהליך בו תערובת מדויקת של דלק מתכתי מעורבבת ומוצתת. ההצתה עצמה נדרשת לטמפרטורות גבוהות ביותר", מסביר אחד מכותבי המאמר.
למרות שהכותבים אינם מתייחסים להיבט הרחב של מתקפות האחד-עשר בספטמבר, הממצאים שלהם קשורים ישירות לסיבות האפשריות לקריסתם של בניניי התאומים במתקפה זו. הממצאים הללו גם מערערים את אמינות הדו"ח הרשמי שהוציא הממשל בעקבות חקירת האסון.
להלן מספר מובאות נבחרות מהמאמר המדעי:
חורבנם של שלושה גורדי שחקים במתחם מרכז הסחר העולמי (WTC 1, 2 and 7) באחד-עשר בספטמבר שנת 2001 היה אסון טרגי חסר-תקדים בהיקפו, שהשפיע ישירות לא רק על אלפי בני-אדם ומשפחותיהם בעקבות אובדן חיי-אדם ופציעות קשות, אלא גם סיפק את המניע העיקרי למספר שינויים קיצוניים ויקרים במדיניות החוץ וביטחון-הפנים של ארה"ב. בעקבות סיבות אלו ואחרות, ההבנה המלאה והמדויקת של האירועים שחלו ביום גורלי זה הינה חשובה ביותר.
משאבים נרחבים ביותר הושקעו במספר חקירות ממשלתיות ועצמאיות, שהובילו, ברובן, לדו"חות שפורסמו ע"י שני המוסדות FEMA (Federal Emergency Management Agency) ו- NIST (National Institute of Standards and Technology). מחקרים אחרים לגביי ההרס פורסמו בציבור פחות, אך הם אינם פחות חשובים כמחויבות מוסרית לקורבנות האסון, בקבלת המידע המדויק ביותר לגביי מאורעות אותו היום. מספר פרסומים כאלו התמקדו בשרידים הפיסיים שנותרו ובתמונות ובסרטוני הוידיאו הזמינים כמקור ציבורי להבנת סיבת ההרס המדויקת של שלושת המבנים.
מסקנות החוקרים:
תוך שימוש בשיטות מדידה מדעיות מתקדמות (SEM/XEDS) החוקרים הצליחו לאפיין את שרידי המבנים שנותרו במתחם ולקבוע את מאפייניהם הכימיים, בעיקר את רכיבי-החומרים המעניינים ביותר, שהיו אדומים:
החומר מורכב מאלומיניום, ברזל, חמצן, צורן ופחמן. כמויות קטנות יותר של יסודות פעילים אחרים מופיעות לעיתים, בעיקרם: אשלגן, גופרית, עופרת, בריום ונחושת.
היסודות העיקריים (Al, Fe, O, Si, C) קיימים כולם בצורה של חלקיקים בקנה-מידה של עשרות עד מאות ננומטרים, ומדידות מפורטות מצביעות כי הם קיימים כתערובת הדוקה ביותר.
לאחר טיפול בממס האורגני מתיל-אתיל קטון נתקבלה הפרדה של אחדים ממרכיבי התערובת. אלומיניום טהור הפך מספיק מרוכז כך שניתן היה להבחין בו בחומר המקורי שלא עבר בעירה.
תחמוצת ברזל הופיעה במבנים של חלקיקים פאתיים בגודל של כמאה ננומטרים, בעוד שהאלומיניום הופיע במבנים דמויי-לוחית דקיקה. הגודל הקטן של חלקיקי תחמוצת הברזל מאפשר לחומר זה להיות מסווג כננו-תרמיט (nanothermite) או כתרמיט-על (super-thermite).
מדידות כימיות מצביעות על כך שברזל וחמצן מצויים ביחס המתאים לנוסחה Fe2O3. הרכב זה נמצא בכל ארבע הדגימות השונות. בחומר המקורי שלפני הבעירה ניתן היה למצוא תחמוצת ברזל אך לא ברזל טהור, כיסוד.
בשל הנוכחות של אלומיניום טהור ותחמוצת ברזל בחומר האדום, אנו מסיקים כי הוא מכיל את המרכיבים המתאימים לתרמיט.
כפי שנמדד ע"י מכשיר הקלורימטר, החומר ניצת ומגיב בחוזקה בטמפרטורה של 430 מעלות צלזיוס, ומפיק אקסותרמה צרה יחסית המתאימה בשיעור קרוב לתצפיות עצמאיות של דגימת תרמיט-על ידוע בספרות. טמפרטורת ההצתה הנמוכה יחסית ונוכחות של חלקיקי תחמוצת ברזל שגודלם פחות ממאה ועשרים ננומטרים מצביעים על כך שהחומר אינו תרמיט שכיח (הניצת בטמפרטורה הגבוהה מתשע מאות מעלות צלזיוס) אלא דומה יותר לתרמיט-על.
לאחר שמספר גושים אדומים/אפורים בערו בקלורימטר עד כדי טמפרטורה של 700 מעלות צלזיוס, נמצאו מספר כדוריות עתירות-ברזל בשרידי החומר, עובדה המצביעה כי התרחשה תגובה בטמפרטורה גבוהה ביותר מאחר והברזל חייב היה להיות מותך לקבלת צורה זו. במספר כדוריות ניתן היה לוודא את נוכחותו של ברזל טהור מכיוון שריכוזו היה גבוה משמעותית מזה של החמצן. החוקרים הסיקו כי בחומרים הבוערים התרחשה תגובת חמצון-חיזור בטמפרטורה גבוהה – כלומר, תגובת תרמיט.
שרידי החומרים שעברו בעירה בקלורימטר (Al, Fe, O, Si, C) היו מצומצמים יותר בכמותם של פחמן ואלומיניום יחסית לחומר המוצא האדום. מאפיינים כימיים אלו מתאימים במידה מדהימה למאפיינים של שרידי החומרים המתקבלים בבעירה של תרמיט מסחרי, וכן לאלו המצויים במיקרו-כדוריות שנאספו מאפר שרידי הבניינים.
תכולת הפחמן בחומר האדום מצביעה כי קיים בו חומר אורגני. עובדה זו צפויה אם אנו מדברים על תערובות של תרמיט-על במטרה לייצר לחץ גזים גבוה בהצתה ולהפכם בכך לחומרי-נפץ. טיבו של חומר אורגני זה עדיין לוט בערפל ונדרשים ניסויים נוספים לזיהויו. יש לציין כי סביר להניח שחומר זה הינו אנרגטי ביותר, מכיוון שסך האנרגיה שהשתחררה במדידות הקלורימטר חרגה מהאנרגיה המרבית התיאורטית עבור תגובות תרמיט רגילות.
לסיכום – בהתבסס על תצפיות אלו, החוקרים מסיקים כי שכבת החומר האדומה בגושים האדומים/אפורים שנאספו משרידי האפר של בניניי התאומים הינה חומר תרמיטי פעיל שלא הגיב, משולב בננוטכנולוגיה ומהווה חומר פירוטכני או נפץ אנרגטי ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.