הבעיה בעולמנו היא קיבעון מחשבתי, קיבעון מחשבתי שגורם לנו לחשוב שהכל צריך להתנהל כפי שהוא התנהל עד כה, קיבעון מחשבתי שמונע מאיתנו להתמודד עם אתגרים כמו מגפות או הכחדה אקולוגית.
אנחנו חיים בעולם שבו אנשים מפחדים למצוא את עצמם ברחוב, ובעולם שבו אנשים חיים ברחוב למרות הדמוקרטיה, אנחנו חיים בעולם שאנשים מנוצלים במקומות העבודה גם מבחינת שכר וגם מבחינת תנאים למרות שכביכול יש לנו זכויות, אנחנו חיים בעולם שבו במדינות רבות יש צורך בביטוח בריאות או תשלומי בריאות למדינה והמדינה לא אוטומטית דואגת לאזרחיה לשירותי בריאות, אנחנו חיים בעולם שבו ילדי העשירים יכולים להרשות לעצמם ללכת לאוניברסיטה אבל ילדי העניים לא לומדים בגלל העלות הגבוהה.
אנחנו חיים בעולם שבו המדינה מתנקלת לאזרחיה, לאלו שנשואים לזרים ועד לניפוחי חובות, מיסים כבדים על העניים, מניעת יציאה מהארץ, בתי משפט מושחתים, חוקים מפלים, פוליטיקאים שחוגגים על חשבון כספי הציבור, ותקשורת שכל עניינה הוא רווחים, אנחנו חיים בעולם שהילדים מופקרים במכלאות בעלות שמות יפים כמו גן ילדים ובית ספר, והזקנים נזרקים למוסדות הזנחה שנקראים בתי אבות. ובמקומות רבים בעולם לנשים אין אפילו את הזכות הרפואית לבצע הפלה.
אבל כמובן שאנשים מחזיקים בדעה שהדמוקרטיה שלהם ותעתועי הזכויות שלהם עדיפים מכל אלטרנטיבה אחרת.
אנשים לא מבינים שהם פשוט הורגלו לסוג מסויים של מערכת, כזאת שהיא לא רק לא טובה, אלא אף הרסנית כלפי הסביבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.