שנות התשעים, אנשי שמאל הזויים שאין להם קמצוץ מושג בחשיבה של הערבים רצים עד לאוסלו ומנסים לעשות שלום עם אנשים שרואים במדינה היהודית נטע זר במזרח התיכון.
כל ההתנהלות היתה כשלון צפוי מראש כי צורת החשיבה של הוגי התוכנית היתה מאוד תמימה, מאוד ילדותית, והסתמכה על אשליות עד שהבועה התנפצה אל מול המציאות.
וכל זה מזכיר לי שכיום אנחנו נמצאים באותו מצב, אבל עם מה שאנחנו מתעסקים כיום זה לא עם פלסטינים אלא עם נגיף, נגיף שלא יעצור בגלל שאתם מנהלים דמוקרטיה, נגיף שזכויות אזרח לא מעניינים אותו, נגיף שהחופש שלכם לא יעצור אותו, נגיף שלא מעניין אותו היריבויות הפוליטיות בפרלמנט, לא הפופוליסטים, לא המכחישים, לא רווחי התקשורת, התפילות, ההתקהלויות, ההפגנות, העסקים שלכם, או איפה תשימו את הילדים.
היום כמו אז חובבנים מנהלים את האירוע, אז אזרחים מתפוצצים במסעדות ואוטובוסים והיום מבוגרים שמתים טרם זמנם בבתי החולים.
על טמטום משלמים ומשלמים ביוקר, גם בחיי אדם וגם בהרבה מאוד כסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.