המבול

הרבה עוקבות לא מרוצות מהפוסטים שלי, במשך שנים היו כל מיני גננות, וכל מיני עוזרות גננת, ואני לא רק חשפתי את השקרים של הגננות ושל העוזרות אלא גם היו לי הצעות לייעל את הגן ואפילו לומר שאין בו צורך ועדיף מערכת טובה יותר, בזמנו היתה לי הרבה ביקורת על הגן והרבה אהבו את מה שהיה לי לומר אבל המציאות של העוקבות שלי היתה לגמרי מהונדסת מ-א ועד ת.

ועם כל האי נוחות והתלונות האינסופיות של כולן עדיין אף אחת לא באמת מוכנה ברגע האמת לשבור את הכלים וליצור משהו חדש, הן רוצות את אותו הגן אבל עם עוד צעצועים ממתקים ושיפורים.

ולזה הן כינו נורמליות, ולי קראו ההזוי.

אבל הגן הוא לא המציאות אלא רק המציאות שאתן מכירות ורגילות אליה.

הגן הוא בועה קטנה ונוחה אך עם הרבה תלונות על מנהלות הגן.

מעבר לגן יש את המציאות האמיתית ואילו אתן חיות את ההזיה שיצרתן או שיצרו עבורכן.

עד שהמבול הגיע וכל הגן הקטן שלכן מזדעזע, הגננות אובדות עצה, ואין להן מושג מה עושים במקרה כזה, לעוזרות יש גם כל מיני רעיונות לא מוצלחים והן יותר מפריעות מעוזרות.

ואתן כועסות, כאילו באיזה זכות המציאות האמיתית פלשה להזיה שיצרו עבורכן, ההזיה שכל חייכן אתן חיים אותה, והאמת שהמבול הזה הוא רק הקדמה, אחריו יהיו אסונות גדולים יותר, ואתן לא חושבות שהגיע הזמן להתבגר, לשנות את המערכת מהיסוד, ולהתכונן לאסון הבא אלא אתן פשוט רוצות בחזרה את ההזיה שלכן שלה אתן קוראות המצב הנורמלי.

אז אני לא שייך למקהלת התוכים של שרלטנים למיניהם שכל מה שהם עושים זה להשתולל ולצעוק שהכל תוכנן מראש על ידי המשרד שמפעיל את הגננות, ושיש למרוד ולהתפרע.

מה שאני אומר לכן זו חזרה אינסופית על מה שכבר אמרתי בעבר, שהמציאות האמיתית היא לא המציאות שאתן מכירות, ועכשיו זאת הפעם הראשונה שאתן חוות על הבשר שלכן חלקיק מהמציאות האמיתית, ואם לא תשתנו היא תכה בכן חזק יותר.