יום ראשון, 6 באוקטובר 2019

הפסיכדליה

הפסיכדליה תמיד היתה קיימת, היא הייתה קיימת כבר אלפי שנים, היא הייתה קיימת עוד כשאימותינו ואבותינו חיו ביערות, עוד לפני שהעיר הראשונה הוקמה, עוד לפני המצאת הכתב, עוד לפני שהמלכים הראשונים שלטו בעזרת פקידיהם, עוד לפני הדת הממוסדת.
ביערות אין נשמות, גלגולים, חיים שאחרי המוות, אין פיות ולא אלים ובטח שלא אלוהים.
אפילו המוות הוא מושג מודרני כי בטבע יש רק חי ולא חי.
וכל אורגניזם חי כי יש בו כוח-חיים, וכאשר הוא מושבת ביולוגית גם כוח החיים שבו שובק.
והרוחניות תמיד היתה אצל הנשים כי הן אלו שהתעסקו כל הזמן עם פטריות, עשבים ופרחים, והן אלו שגילו ראשונות את עולם הרוח, עולם שבו התפיסה על העולם מתעצמת מתחדדת ונגלית בשיא תפארתה, עולם שבו הלב והעיניים חדורים בהתפעמות כמו תינוק שחווה את העולם.
ואותו עולם לא מובן עם כל היופי הטמון בו יכול גם לפגוע ללא הדרכה, ולכן היו כוהנות טבע ששמרו והדריכו את אלו המחפשים תשובות.
והגברים אוי הגברים, הם תמיד היו עסוקים מדי בלשכב עם הצעירות, בלצוד חזירוני יער או במלחמות.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.