על אהבה עמוקה, על שמחה ועל הנאות.

אני רוצה לדבר איתכם על אהבה עמוקה, על שמחה ועל הנאות.
אהבה עמוקה זה האושר הגדול ביותר, כי מי שחווה אהבה עמוקה יודע על מה אני מדבר, דומה הדבר לאימא שמחכה ליד שער בית הספר לבנה, נכון שהיא רואה בעיניה את מאות הילדים שיוצאים מבית הספר אבל היא לא ממש רואה אותם, העיניים שלה מתרוצצות פה ושם לראות את הבן שלה, היא עיוורת מבחינה רוחנית כלפי הילדים וכשהיא רואה את הבן שלה היא כולה אושר, זאת אהבה עמוקה ואין דבר שישווה לה.
והשמחה היא משנית לאהבה, דומה היא למישהי שכל פעם שאתה פוגש אותה אתה חש שמחה, שמחה היא מעין אושר מופחת אבל עדיין יש בה הרבה מן החיוביות.
וההנאות באות אחר כך, ההנאות הן תחליפים אך גם בהן יש מן החיוב, גם בהנאות יש ערכיות יותר ויש ערכיות פחות, חוויות מטיולים, רוחניים או ארציים, הן הנאות ערכיות, גם קריאת ספר או התרשמות מהטבע נחשבות להנאות ערכיות, יתר ההנאות כמו סקס ואוכל הן פחות ייחודיות לאדם והאחרות כמו אהבת הכסף, השופינג וההימורים הן מזוייפות.