יום חמישי, 18 באפריל 2019

מסכים וקהילות מזויפות

אני רוצה לדבר איתכם על מסכים ועל קהילות מזויפות, כי זה מה שיש לנו כיום. 
אתה רואה אנשים דבוקים לסמארטפונים שלהם או לטאבלטים שלהם ובאותו הזמן הטלוויזיה ממשיכה לשדר ברקע. כי הרי מסך אחד זה כל כך שנות השמונים, חייבים כמה שיותר, חייבים להיות דבוקים למסך כי אוי ואבוי אם נקדיש רגע למחשבה או שנקרא ספר ונשכיל. 
ובמה אנשים בוגרים מתעסקים בעיקר בפייסבוק שלהם? ועל מה הם מדברים? מבזבזים את זמנם על פוליטיקה, כלומר על מעללי נציגי העשירים והמקושרים. 
כי המערכת מפמפמת להם שהם חיים בקהילה, ובגלל שהם מאמינים שהם חיים בקהילה הם כל היום מקשקשים לגביה, אבל האמת היא שהם כלל לא חיים בקהילה, האמת היא שכל אחד לעצמו ולמשפחתו, האמת היא שזה פייק-קהילה, והיא קיימת רק בדימיונם של האנשים, כי בקהילה אמיתית יש ערבות הדדית ויש עזרה.
הקהילה תהיה דבר אמיתי רק כאשר היא תספק לאנשים דיור, שירותים בריאותיים חינם, השכלה גבוהה חינם, ותגן עליהם מפני ניצול במקום העבודה ותדאג לכך שהמשכורות יהיו מכבדות כלומר לא נמוכות באופן ניכר ממשכורות המנהלים.
רק אז אפשר לומר שיש לכם קהילה, מדינה, ורק אז אפשר לחוש רגש כלשהו כלפיה, אך בינתיים אנשים מעדיפים לחיות באשליות מול המסכים שלהם והקהילה המזוייפת שלהם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.