אז מה הסיפור של "גאו מיי מיי"?
מי שחושב שאין שחיתות בסין לא יודע על מה הוא מדבר.
הסיפור הוא על תרבות הגברים העשירים בסין ועל פוליטיקאים מושחתים, על נשים עניות שמעודדים אותן למצוא גברים מסודרים ועשירים, על חברה שהחומרנות והכסף היא במקום הראשון.
עולם שבו מצופה מגברים עשירים ונשואים להחזיק פילגש, וזה חלק מהסטטוס החברתי.
גאו מיי מיי לא הייתה שונה ממיליוני הנשים בסין שנולדו למשפחות חסרות אמצעים ושמצופה מהן להשיג בעל מסודר ועשיר, גאו מיי מיי לא הייתה שונה ממיליוני הנשים הסיניות שעושות הכל על מנת לעלות בסולם החברתי גם במחיר של לשכב עם גברים עשירים. היא לא הייתה שונה ממיליוני הנשים הסיניות המאוד חומרניות של סין שכסף ומעמד עבורן זה הדבר החשוב ביותר.
היא לא הייתה שונה ממיליוני הנשים הסיניות שדרך הימורים קטנים מנסות לשרוד או להרוויח קצת כסף.
אבל גאו מיי מיי כן הייתה שונה בדבר אחד, היא פשוט לא יכלה לסגור את הפה, בחברה שפילגשות תפקידן הוא לקבל מתנות יקרות ולסגור את הפה, בחברה שהתפקיד שלהן הוא לפתוח את הרגליים ולהנעים את זמנם של הספונסרים שלהן.
מעבר לראוותנות של גאו מיי מיי בבלוגים שלה שבהם היא משוויצה בחשבון הבנק שלה, בדירה שלה, במכונית שלה, ובחיים הנוצצים והעשירים שהיא מנהלת, היא עשתה טעות אחת גדולה, היא סיפרה בעצם שהספונסרים שלה, שבזכותם יש לה חיים כל כך טובים, הם המנהלים של עמותת סיוע וצדקה ממשלתית.
כלומר הכסף שאנשים תורמים לא הולך למסכנים אלא למנהלי העמותה המושחתים שמנהלים חיי ראווה ופזרנות.
כשאנשים קלטו מה קורה הם מאוד כעסו והפסיקו לתרום. העמותה חיפשה דרך לתבוע את הבחורה על שקרים אבל לבחורה היו יותר מדי קלפים ביד ודיבור שלה היה חושף את כל הנוכלים העשירים. אז הם לא לקחו את הסיכון ולא תבעו אותה.
אבל הסינים חיכו לה, כי הרי את הכלבה שבאה מהאשפתות יש ללמד לקח, על הקונצים שלה היא חייבת לשלם.
אז הם חיכו וכעבור מספר שנים הם תפרו לה תיק על הימורים וקראו לה זונה (שהרי על פי החוק הסיני זנות אסורה).
הם זרקו את גאו מיי מיי, ילדה בסך הכל, לכלא לחמש שנים, ילדה שלא יודעת מציאות אחרת מלבד המציאות שהיא נולדה אליה. מציאות של גברים עשירים שעושים ככל העולה על רוחם ושל נשים עניות שמעודדים אותן להצליח בחיים בכל מחיר.
מי שחושב שאין שחיתות בסין לא יודע על מה הוא מדבר.
הסיפור הוא על תרבות הגברים העשירים בסין ועל פוליטיקאים מושחתים, על נשים עניות שמעודדים אותן למצוא גברים מסודרים ועשירים, על חברה שהחומרנות והכסף היא במקום הראשון.
עולם שבו מצופה מגברים עשירים ונשואים להחזיק פילגש, וזה חלק מהסטטוס החברתי.
גאו מיי מיי לא הייתה שונה ממיליוני הנשים בסין שנולדו למשפחות חסרות אמצעים ושמצופה מהן להשיג בעל מסודר ועשיר, גאו מיי מיי לא הייתה שונה ממיליוני הנשים הסיניות שעושות הכל על מנת לעלות בסולם החברתי גם במחיר של לשכב עם גברים עשירים. היא לא הייתה שונה ממיליוני הנשים הסיניות המאוד חומרניות של סין שכסף ומעמד עבורן זה הדבר החשוב ביותר.
היא לא הייתה שונה ממיליוני הנשים הסיניות שדרך הימורים קטנים מנסות לשרוד או להרוויח קצת כסף.
אבל גאו מיי מיי כן הייתה שונה בדבר אחד, היא פשוט לא יכלה לסגור את הפה, בחברה שפילגשות תפקידן הוא לקבל מתנות יקרות ולסגור את הפה, בחברה שהתפקיד שלהן הוא לפתוח את הרגליים ולהנעים את זמנם של הספונסרים שלהן.
מעבר לראוותנות של גאו מיי מיי בבלוגים שלה שבהם היא משוויצה בחשבון הבנק שלה, בדירה שלה, במכונית שלה, ובחיים הנוצצים והעשירים שהיא מנהלת, היא עשתה טעות אחת גדולה, היא סיפרה בעצם שהספונסרים שלה, שבזכותם יש לה חיים כל כך טובים, הם המנהלים של עמותת סיוע וצדקה ממשלתית.
כלומר הכסף שאנשים תורמים לא הולך למסכנים אלא למנהלי העמותה המושחתים שמנהלים חיי ראווה ופזרנות.
כשאנשים קלטו מה קורה הם מאוד כעסו והפסיקו לתרום. העמותה חיפשה דרך לתבוע את הבחורה על שקרים אבל לבחורה היו יותר מדי קלפים ביד ודיבור שלה היה חושף את כל הנוכלים העשירים. אז הם לא לקחו את הסיכון ולא תבעו אותה.
אבל הסינים חיכו לה, כי הרי את הכלבה שבאה מהאשפתות יש ללמד לקח, על הקונצים שלה היא חייבת לשלם.
אז הם חיכו וכעבור מספר שנים הם תפרו לה תיק על הימורים וקראו לה זונה (שהרי על פי החוק הסיני זנות אסורה).
הם זרקו את גאו מיי מיי, ילדה בסך הכל, לכלא לחמש שנים, ילדה שלא יודעת מציאות אחרת מלבד המציאות שהיא נולדה אליה. מציאות של גברים עשירים שעושים ככל העולה על רוחם ושל נשים עניות שמעודדים אותן להצליח בחיים בכל מחיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.