יום רביעי, 9 במאי 2018

אוכל

עוד כשהייתי נער לא אהבתי טבחים. לא בגלל שאני לא אוהב אוכל טוב אלא בגלל כל ההילה מסביבם.
הם תמיד נראו לי מאוד פלצניים ויומרניים שבמקום לשים את האוכל במרכז נראה היה שהם מנסים לשים את עצמם במרכז, שילוב של סנוביזם ואליטיזם מזוייף בתוספת אגו מנופח שלא מכבד את בעליו.
הם תמיד מנסים להמציא לחדש ולאלתר כאילו שמשהו לא בסדר באוכל שתמיד הם חייבים לשפר אותו בכוח.
בניגוד לפלצנות הגברית תמיד אהבתי את האוכל המסורתי האותנטי של האישה הטובה המסורה והצנועה זאת שלא מתגנדרת בכישוריה, אשת המופת שבוחנת בשקט את תגובות הסועדים בשביל להכין טוב יותר בפעם הבאה, האשה השקטה שנחבאת אל הכלים.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.