במדע המערבי ובפילוסופיה המערבית אפילו בדתות המערביות אנחנו תמיד החשבנו בני אדם כאדוני הארץ.
אנחנו חושבים שכל העולם הטבעי כל היערות והנהרות כל האדמות ובעלי החיים הם עבורנו הם שלנו.
ואנחנו יכולים להשתמש בהם לתועלתנו, אפילו אנשי איכות הסביבה משתמשים במדע רציונלי שרואה את האדם במרכז, שאנחנו צריכים לשמר את כדור הארץ ואת הסביבה, אנחנו צריכים לדאוג ליערות לנהרות ולבעלי החיים, אבל הסיבה שאנחנו צריכים להגן לשמור ולדאוג היא בגלל שאנחנו יכולים להשתמש בהם לתועלתנו.
כך שיערות הם מאגר לפיתוח תרופות עבור בני האדם וכדומה, זו אקולוגיה רדודה, אקולוגיה עמוקה הולכת רחוק יותר, היא אומרת האדמה היא לא רק עבורנו, יש 8.4 מיליון מינים על כדור הארץ, ויש להם ערך מהותי והזכות להיות פה ולחיות ללא הפרעה, ללא זיהום, ללא חילול, כמו שלבני האדם יש את הזכות לחיות.
כך שבלתת לטבע את מקומו הראוי ולתת לו ערך מהותי ללא קשר לבני אדם, זה הרעיון המרכזי של אקולוגיה עמוקה.
יש עץ היכן שהוא והעץ הוא טוב מעצמו, ולא בגלל שהוא יכול לשמש לבני אדם, לא רק בגלל שהוא נותן לנו חמצן, או עץ בעירה, או לבניית בתים, או בגלל פרחיו ופירותיו, לעצים יש ערך בפני עצמם.
הנהרות צריכים לזרום ללא זיהום ללא חילול וללא סכרים.
וכאשר אנחנו לוקחים משהו מהטבע להישרדותנו, זה בסדר, אנחנו צריכים לקחת מתוך הכרת תודה, לא מתוך זה שאנחנו חושבים שזאת זכותנו לנצל את הטבע, אנחנו צריכים לומר שזו מתנה מהטבע, ואנחנו מקבלים אותה מתוך הכרת תודה, ואנחנו משיבים טובה לטבע על ידי שאנחנו דואגים לטבע, על ידי שאנחנו מדשנים את האדמה, על ידי כך שאנחנו לא מזהמים את הטבע, ובכך שאנחנו מכבדים את הטבע.
אני הלכתי אפילו קצת יותר מכך, מאקולוגיה עמוקה, אני קורא לה יראת הטבע, בכך שאני רואה את הטבע כדבר קדוש, הטבע הוא אלוהי, טבע הוא משכן החיים, כך שלא רק שיש בו ערך מהותי וזכות להתקיים, אלא הוא גם קדוש, קדוש פירושו תומך חיים, הוא נותן חיים, ומאפשר את המשך החיים.
החיים הם קדושים, הטבע קדוש, ולכן חייב שתהיה לנו יראה עמוקה, אמיתית, וללא הסתייגויות לכל האורגניזמים החיים, לבני אדם וליצורים שהם לא בני אדם, והאנושות אינה חשובה יותר מהאקולוגיה של כדור הארץ, כל החיים על כדור הארץ הם קדושים.
כך אנו לא רואים שכדור הארץ הוא רק עבורנו, ישנה הדדיות בכל, יחסי גומלין, תלות מתגמלת, חיבור, אלו הם האיכויות, ולא האמרה שבני אדם פה כדי לשלוט בעולם.
כאשר אתה יוצר תפיסת עולם חדשה, ופרדיגמה חדשה, המחשבה שלך השפה שלך האופן שבו אתה מתבטא והדרך שבו את מתקשר, משתנים.
בגלל שתפיסת העולם הישנה תלויה ברעיון שבני האדם הם עליונים, לבני אדם יש תסביך עליונות בגלל פרדיגמת המחשבה הישנה, שאנחנו כביכול פה כדי לשלוט בעולם, לשנותו או לתקנו.
השפה הזאת חייבת להשתנות, ואנחנו יוצרים שפה חדשה של נתינת כבוד ויראה והרגשת קדושה ואקולוגיה עמוקה. כך שזו חיבוריות.
הרעיון הישן הפרדיגמה הישנה, היא המחשבה הדרוויניסטית, שכל המציאות היא רק ברירה טבעית, הישרדות הכשירים, ושכל היצורים נמצאים בתחרות אחד עם השני כדי לשרוד.
לעומת זאת אקולוגיה עמוקה ועוד יותר יראת הטבע אומרים שהאורגניזמים הם לא רק בתחרותיות על מנת לשרוד, המינים השונים מתקשרים אחד עם השני ומפיקים תועלת זה מזה, ישנה הדדיות יחסי גומלין וחיבוריות.
וכל זה הוא רעיון הודי של ריקוד החיים, וזהו הטבע האמיתי של המציאות, הכל משתלב ושוקק חיים, יש יחסי גומלין בין המינים, זה כמו ריקוד חיים, של חיבוריות, של תלות הדדית, של מה שנשמע כפנטזיה אך למעשה היא המציאות, של הפקת תועלת מיחסי גומלין.
כך שזו ראית עולם לגמרי שונה מהראיה הצרה של רק הברירה הטבעית והישרדות הכשירים והחזקים, שהופכת לרעיונות חברתיים ומדיניים, ואנחנו מקבלים דרוויניזם חברתי שאומר שאנחנו צריכים להתחרות ואלו שחזקים ועשירים ורבי השפעה יכולים לנצח.
ורעיונות כאלה מובילים למלחמות, לקפיטליזם חזירי, לאנוכיות, לתרבות שרואה באינדיבידואל את העיקר, לעומת זאת פרדיגמת המחשבה החדשה של החיים כמחול שוקק חיים, כדור הארץ הוא ריקוד של חיים ויופי וטוב.
והיא רואה את כל כדור הארץ כחיבוריות בין המינים, כדור לכת חי, אורגניזמים חיים.
אנחנו חלק מהעולם החי והמופלא הזה ולא המחשבה הצרה שאנחנו פה רק מתמודדים אחד נגד השני, כך שאנחנו לוקחים את התורה הדרוויניסטית לרמה גבוהה יותר ויוצרים ראית עולם שלמה יותר, מקיפה יותר ועמוקה יותר.
אנחנו זקוקים לשפה חדשה, התנסות חדשה, ראיה חדשה על העולם.
אנחנו חושבים שכל העולם הטבעי כל היערות והנהרות כל האדמות ובעלי החיים הם עבורנו הם שלנו.
ואנחנו יכולים להשתמש בהם לתועלתנו, אפילו אנשי איכות הסביבה משתמשים במדע רציונלי שרואה את האדם במרכז, שאנחנו צריכים לשמר את כדור הארץ ואת הסביבה, אנחנו צריכים לדאוג ליערות לנהרות ולבעלי החיים, אבל הסיבה שאנחנו צריכים להגן לשמור ולדאוג היא בגלל שאנחנו יכולים להשתמש בהם לתועלתנו.
כך שיערות הם מאגר לפיתוח תרופות עבור בני האדם וכדומה, זו אקולוגיה רדודה, אקולוגיה עמוקה הולכת רחוק יותר, היא אומרת האדמה היא לא רק עבורנו, יש 8.4 מיליון מינים על כדור הארץ, ויש להם ערך מהותי והזכות להיות פה ולחיות ללא הפרעה, ללא זיהום, ללא חילול, כמו שלבני האדם יש את הזכות לחיות.
כך שבלתת לטבע את מקומו הראוי ולתת לו ערך מהותי ללא קשר לבני אדם, זה הרעיון המרכזי של אקולוגיה עמוקה.
יש עץ היכן שהוא והעץ הוא טוב מעצמו, ולא בגלל שהוא יכול לשמש לבני אדם, לא רק בגלל שהוא נותן לנו חמצן, או עץ בעירה, או לבניית בתים, או בגלל פרחיו ופירותיו, לעצים יש ערך בפני עצמם.
הנהרות צריכים לזרום ללא זיהום ללא חילול וללא סכרים.
וכאשר אנחנו לוקחים משהו מהטבע להישרדותנו, זה בסדר, אנחנו צריכים לקחת מתוך הכרת תודה, לא מתוך זה שאנחנו חושבים שזאת זכותנו לנצל את הטבע, אנחנו צריכים לומר שזו מתנה מהטבע, ואנחנו מקבלים אותה מתוך הכרת תודה, ואנחנו משיבים טובה לטבע על ידי שאנחנו דואגים לטבע, על ידי שאנחנו מדשנים את האדמה, על ידי כך שאנחנו לא מזהמים את הטבע, ובכך שאנחנו מכבדים את הטבע.
אני הלכתי אפילו קצת יותר מכך, מאקולוגיה עמוקה, אני קורא לה יראת הטבע, בכך שאני רואה את הטבע כדבר קדוש, הטבע הוא אלוהי, טבע הוא משכן החיים, כך שלא רק שיש בו ערך מהותי וזכות להתקיים, אלא הוא גם קדוש, קדוש פירושו תומך חיים, הוא נותן חיים, ומאפשר את המשך החיים.
החיים הם קדושים, הטבע קדוש, ולכן חייב שתהיה לנו יראה עמוקה, אמיתית, וללא הסתייגויות לכל האורגניזמים החיים, לבני אדם וליצורים שהם לא בני אדם, והאנושות אינה חשובה יותר מהאקולוגיה של כדור הארץ, כל החיים על כדור הארץ הם קדושים.
כך אנו לא רואים שכדור הארץ הוא רק עבורנו, ישנה הדדיות בכל, יחסי גומלין, תלות מתגמלת, חיבור, אלו הם האיכויות, ולא האמרה שבני אדם פה כדי לשלוט בעולם.
כאשר אתה יוצר תפיסת עולם חדשה, ופרדיגמה חדשה, המחשבה שלך השפה שלך האופן שבו אתה מתבטא והדרך שבו את מתקשר, משתנים.
בגלל שתפיסת העולם הישנה תלויה ברעיון שבני האדם הם עליונים, לבני אדם יש תסביך עליונות בגלל פרדיגמת המחשבה הישנה, שאנחנו כביכול פה כדי לשלוט בעולם, לשנותו או לתקנו.
השפה הזאת חייבת להשתנות, ואנחנו יוצרים שפה חדשה של נתינת כבוד ויראה והרגשת קדושה ואקולוגיה עמוקה. כך שזו חיבוריות.
הרעיון הישן הפרדיגמה הישנה, היא המחשבה הדרוויניסטית, שכל המציאות היא רק ברירה טבעית, הישרדות הכשירים, ושכל היצורים נמצאים בתחרות אחד עם השני כדי לשרוד.
לעומת זאת אקולוגיה עמוקה ועוד יותר יראת הטבע אומרים שהאורגניזמים הם לא רק בתחרותיות על מנת לשרוד, המינים השונים מתקשרים אחד עם השני ומפיקים תועלת זה מזה, ישנה הדדיות יחסי גומלין וחיבוריות.
וכל זה הוא רעיון הודי של ריקוד החיים, וזהו הטבע האמיתי של המציאות, הכל משתלב ושוקק חיים, יש יחסי גומלין בין המינים, זה כמו ריקוד חיים, של חיבוריות, של תלות הדדית, של מה שנשמע כפנטזיה אך למעשה היא המציאות, של הפקת תועלת מיחסי גומלין.
כך שזו ראית עולם לגמרי שונה מהראיה הצרה של רק הברירה הטבעית והישרדות הכשירים והחזקים, שהופכת לרעיונות חברתיים ומדיניים, ואנחנו מקבלים דרוויניזם חברתי שאומר שאנחנו צריכים להתחרות ואלו שחזקים ועשירים ורבי השפעה יכולים לנצח.
ורעיונות כאלה מובילים למלחמות, לקפיטליזם חזירי, לאנוכיות, לתרבות שרואה באינדיבידואל את העיקר, לעומת זאת פרדיגמת המחשבה החדשה של החיים כמחול שוקק חיים, כדור הארץ הוא ריקוד של חיים ויופי וטוב.
והיא רואה את כל כדור הארץ כחיבוריות בין המינים, כדור לכת חי, אורגניזמים חיים.
אנחנו חלק מהעולם החי והמופלא הזה ולא המחשבה הצרה שאנחנו פה רק מתמודדים אחד נגד השני, כך שאנחנו לוקחים את התורה הדרוויניסטית לרמה גבוהה יותר ויוצרים ראית עולם שלמה יותר, מקיפה יותר ועמוקה יותר.
אנחנו זקוקים לשפה חדשה, התנסות חדשה, ראיה חדשה על העולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.