איפה הימים האלה?

איפה הימים האלה שלאנשים לא היו דאגות?
איפה הימים האלה שאנשים יכלו לנוח?
איפה הימים האלה שלאנשים היו בתים משלהם?
איפה הימים האלה שלאנשים היה פנאי?
איפה הימים האלה שהיה כבוד לגבר וכבוד לאשה?
איפה הימים האלה שהיתה משפחה וחברים?
איפה הימים האלה שהיה כבוד למבוגרים ושהמבוגרים דאגו לצעירים?
איפה הימים האלה שהיית יכול לשבת במסעדה זולה עם חברים כל ערב מול הים והרוח המלוחה נושבת מן הים?
איפה הימים האלה שכל ערב אנשים היו משחקים שש בש, מדברים, נהנים, אוכלים טוב, שותים טוב, ולא ממהרים לאף מקום?
איפה הימים האלה שאנשים לא היו דבוקים לאייפונים שלהם?
איפה הימים האלה שלא היה צורך בשום חוזה כי מילה של בן אדם היתה מילה?
איפה הימים האלה שלאנשים היה כבוד והם נתנו כבוד?
איפה הימים האלה שזקני הכפר יכלו לגלגל את חרוזי התפילה שלהם?
איפה הימים האלה שאנשים התנהגו בכבוד התלבשו בכבוד ודיברו בכבוד?
איפה הימים האלה שגבר היה גבר, אישה היתה אישה, ובת היתה בת?
איפה הימים האלה שאמא היתה אמא?
איפה הימים האלה שאנשים לא דיברו כל רגע על כספים זיונים מניות ודירות?
איפה הימים האלה שלאנשים היתה שמחת חיים אמיתית?
הכל נגמר הפושעים השתלטו על הכול.