שפה היא לא רק תקשורת. לשפה יש קשר חזק עם הרגשות שלנו.
השפה מעצבת את הרגשות שלנו ואת ראיית עולמנו.
יש כאלה שיגידו מה זה משנה? אך זה כן משנה.
אני אתן לכם דוגמא.
אני נותן לתלמיד (תאילנדי) להעתיק משפטים ליום האהבה על הלוח - כל משפט רשום בשפה האנגלית ובשפה התאילנדית, כך שהתלמידים מבינים טוב מאוד מה רשום באנגלית על הלוח.
אני אומר לתלמיד לקרוא את המשפט באנגלית - אין תגובה מהכיתה.
אני אומר לתלמיד לקרוא את אותו המשפט בשפה שלו - ויש תגובות רגשיות מצד התלמידים.
דיברתי גם עם המורים מהפיליפינים והם אמרו לי שמשפט באנגלית הם יבינו אך משפט בשפה שלהם הם גם ירגישו.
וגם כשאני מדבר עם תאילנדית אנגלית, הרבה פעמים זה נכנס מהאוזן האחת ויוצא מהשניה, אבל כאשר אני מדבר בשפה שלהן היא שומעת טוב מאוד - והן נהפכות למאוד טעונות רגשית כשמדברים בשפה שלהן.
ובכלל יש מילים שלא ניתן לתרגם אחד לאחד. יש מילים שצריך להסביר אותם באריכות כי הן באות מעולם תרבותי ורגשי מאוד שונה.
לאחר שנים רבות שחייתי בתאילנד למדתי להכיר אותם אך זה רק לאחר שהתחלתי להבין את השפה שלהם שגם יכולתי להרגיש בדרך שהם מרגישים.