המאכלים הטעימים ביותר בתאילנד.

 

לק אדום

 

מה הקטע של נשים עם לק אדום בציפורניים?

מה נשים באמת חושבות שזה יפה?

כשאני רואה מישהי עם לק בציפורניים אני ישר פוסל אותה גם אם זה לא בצבע אדום.

קודם כל אני לא רוצה את הלק שלה באוכל שלי ובכלל אין לזה שום מראה טבעי ונשי, גם לא צנוע וגם לא נקי.

לפני הקפיטליזם

 

לפני הקפיטליזם רוב האנשים לא עבדו הרבה שעות. קצב החיים היה איטי, והכל נעשה בעצלתיים. קצב העבודה היה רגוע. אבות אבותינו אולי לא היו עשירים אך היה להם שפע של חופש וחיי משפחה. כאשר הקפיטליזם נכנס לתמונה הוא גם גנב לנו את הזמן. יום העבודה לפני הקפיטליזם היה מורכב מהפסקות ארוכות לסעודות נינוחות ושיתופיות ואף לתנומות קצרות. תקופות מנוחה אלו היו הזכויות המסורתיות של פועלים, שהם נהנו מהם אפילו בזמני שיא הקציר. בתקופות רגועות אשר היוו חלק גדול של השנה, דבקות בשעות העבודה לא היתה נפוצה. אפילו בימי הביניים היא לא עברה את 8 שעות ביום. יום עבודה של צמית עבור אדונו היה בעצם נחשב בימינו לחצי יום. ואם צמית היה עובד כמונו הוא היה צריך לקבל משכורת כפולה. כמו כן לפני העידן הקפיטליסטי לוח השנה היה מלא בחופשות. לא רק חופשות של הדת הרישמית אלא גם הרבה חופשות של מסורות מקומיות ופסטיבלים. באנגליה החופשות היוו בימי הביניים כמעט שליש מהשנה. והאנגלים עבדו קשה יותר מעובדים במדינות אחרות. אפילו בצרפת בין המאה ה-15 למאה ה-18 מלבד החופש בימי ראשון היו תשעים ימי מנוחה ו-38 חגים. בספרד ימי החג היוו 5 חודשים בשנה. החופש של חיי האיכרים היה רב יותר מהחופשות הרישמיים. משפחת איכרים מהמאה ה-13 לא עבדה יותר מ-150 יום בשנה על אדמתה. אפילו עובדים קשי יום באנגליה של המאה ה-14 לא עבדו יותר מ-175 יום בשנה.

Sources

[1] James E. Thorold Rogers, Six Centuries of Work and Wages (London: Allen and Unwin, 1949), 542-43.

[2] H.S. Bennett, Life on the English Manor (Cambridge: Cambridge University Press, 1960), 104-6.

[3] Douglas Knoop and G.P. Jones, The Medieval Mason (New York: Barnes and Noble, 1967), 105.

[4] R. Allen Brown, H.M. Colvin, and A.J. Taylor, The History of the King's Works, vol. I, the Middle Ages (London: Her Majesty's Stationary Office, 1963).

[5] Edith Rodgers, Discussion of Holidays in the Later Middle Ages (New York: Columbia University Press, 1940), 10-11. See also C.R. Cheney, "Rules for the observance of feast-days in medieval England", Bulletin of the Institute of Historical Research 34, 90, 117-29 (1961).

השמאל והחטופים

 

ממש דוחה שהשמאל מצא לו תירוץ להפיל את הממשלה דרך החטופים, הרי החטופים חשובים לכולם, לא רק לשמאל, ואם זו היתה דאגה אמיתית היינו רואים זאת מכל קצוות הציבור, לא רואים זאת מפני שכל אזרח יודע שהסכם כניעה יוביל לקיצה של מדינת ישראל וניצחון אדיר לחמאס ולשונאי ישראל בעולם כולו.

זה ידרבן אותם לעוד טבח.

ודוחה אפילו עוד יותר שכל ראשי מערכת הביטחון משרתים את ארה"ב במקום את עם ישראל.

השמאל שולט בכלכלה, בתקשורת, בבתי המשפט, בצבא.

רק בכנסת הוא עדיין לא שולט, וזה מפריע לו מאוד.

בגלל זה הם החלו את הרדיפות המשפטיות, את ההפגנות המטורללות, את האשמות הריקות, את הרכילויות המכוערות, את המרי האזרחי והצבאי נגד הממשלה.

בגלל זה הם חברו למפלגה פלסטינית ורימו בוחרי ימין דתי רק כדי לתפוס את השלטון ברמייה, ובית המשפט העליון התעלם לחלוטין מהשערוריה הפוליטית שבכל מקום תקין בעולם מבצעיה היו נשלחים לכלא וממשלה שהוקמה במרמה לעולם לא היתה קמה.

כמובן ההפגנות והמרי גם נתנו רוח גבית לחמאס לבצע את טבח ה-7 באוקטובר.

פרימיטיביזם

 

אז היום נדבר על פרימיטיביזם, כן אותה הגדרה שאותה מכנים הצעירים את תבונת המבוגרים.

אבל מה? עוד כמה שנים מעטות כבר יהיו לאותם צעירים שרק השתחררו זה עתה מהצבא - ילדים.

ואז הם ישלמו מזונות על הילדים עשרים שנה או יחיו את החיים הקטנים שלהם עם הקלפטע שהיא הגרסה הלבנה והמתוחכמת של האינדיאנית המקומית.

המערב המודרני שישראל חלק ממנה לא מטפח את הנשים להיות רעיות מסורות ואמהות למופת.

ולכן האופציות המעטות שקיימות לישראלי שמכיר את טבעו של עולם ומחפש אישה טובה ולא רקובה בשנים הוא או למצוא לעצמו איזו מיקו יפנית באיזו עיר נידחת ביפן או במקום אחר במזרח הרחוק או אם לא רוצים לוותר על החומוס וההוויה הישראלית אז יש למצוא דתייה אדוקה צעירה ועקרה, כי מי רוצה להתעסק עכשיו עם גידול ילדים?

ענפים מיותרים באולימפיאדה

כל כך הרבה ענפים מיותרים באולימפיאדה.

בואו לא נשכח שתפקיד המשחקים ביוון העתיקה היה כשירות הגוף למלחמה.

נשים מקומן לא במלחמה, כי ערכן גדול יותר.

נשים הן הרחם שבאמצעותו מייצרים לוחמים.

רק בספרטה נשים ידעו להחזיק בחרב כי כשהגברים יצאו למלחמה ולא היו מספיק גברים במדינה הן היו צריכות להיות כשירות מספיק על מנת להגן ולדכא את מרידות העבדים הכפריים.

 

האולימפיאדה

האולימפיאדה צמחה מתוך תחרויות לכבוד הנופלים בקרב, המתים, או לכבוד אורחים.

מטרתם העיקרית היתה להכשיר את הגוף של היווני לקרב.

סיבה נוספת היתה אסתטיקה גופנית, והסיבה להתעמלות בערום היתה לבייש את אלו שאין להם גוף חטוב.

את הנשים שמרו תמיד ברעב מתמיד כדי שלא יהפכו לבטטות כפי שהן היום.

קעקועים היו סימן לברברים ולא לבני תרבות.

המשחקים האולימפיים היו טקסים דתיים לאלי יוון, כך שכל המעמד היה בגדר יראה גדולה של אדיקות דתית.

היופי והאסתטיקה של המשחקים והטקסים האולימפיים היו נשגבים במראם ומילאו את בני יוון בגאווה לאומית ותרבותית והוכחה שהעם היווני לא רק עולה באיכותו הרוחנית על יתר העמים אלא גם באיכותו הגופנית עולה הוא על יתר העמים.