על תרגום שירה.

 על תרגום שירה.

לתרגם שירה זה הדבר הכי קשה, ובעיקר כשמדובר בשירים מתרבויות אחרות.

למשל בשיר סיני כתוב "הירח מייצג את ליבי".

הרי זה נשמע מוזר לנו אבל לא לסינים. כי לנו הירח נתפס כדבר קר ומרוחק ולכן ליבה הוא גם קר ומרוחק? לא.

אצל הסינים אורו של הירח מייצג טוהר ותמידיות, למרות שהירח משתנה הוא תמיד שם.

ומה לגבי שירים מיפנית? ביטויים כמו "מעטפה עם מסגרת שחורה"? היפנים כולם יבינו שמדובר במכתב שמודיע על פטירתו של אדם. ואילו לנו לא יהיה מושג.

אז במקום לשנות את המילים אפשר להוסיף תוספת שתובן גם לאדם מערבי. ולפעמים השיר כל כך קשה להבנה שיש לשכתב אותו מחדש כדי להעביר את הסיפור שמאחוריו.

ומצרפתית " לבי לא מרגיש דבר"... יכול להתפרש כאדישות בעוד שהמשוררת מתכוונת שליבה מרוקן מרוב צער.

ולהלחין שירים לשפה העברית זה מאוד קשה בגלל מספר ההברות.

למשל באנגלית אומרים.....

I LOVE YOU

שיש פה 3 הברות.

אבל בעברית יש 6 הברות על אותו משפט.

א-ני או-הב או-תך.

וזו הסיבה שקשה להלחין שירים בעברית.

מה גם שהשפה בעברית היא לא נייטרלית, בניגוד לאנגלית ולשפות אחרות.

אם זאת אישה היא אומרת "אני אוהבת אותך"

ואם זה גבר הוא אומר "אני אוהב אותך".

נהוג לקחת שיר לשמור על הלחן ולשנות את המילים. אבל לדעתי כך אתם מרוקנים אותו מכל תוכן.

הרי מה שחשוב הוא קודם כל הסיפור, ישנו סיפור שאותו הופכים לשיר ולשיר מחברים מנגינה כלומר לחן.

לכן אני אומר תרגום מילה במילה מבלי שהשומע יבין את השיר כלומר את הסיפור מאחורי השיר הוא חסר טעם. עדיף שהשומע יבין את הסיפור מאשר שיקבל מילים חסרות פשר. והמילים של השיר קודמים למנגינה כי הרי המנגינה הולחנה על גבי השיר.

שירים ישראלים בשפה האנגלית

במשך שנים רציתי שירים ישראלים בשפה האנגלית.

עכשיו בשנת 2025 כבר ישנה הטכנולוגיה כדי שאני עצמי אוכל ליצור אותם.

כנסו לאתר שלי ביוטיוב לשמוע.

 https://www.youtube.com/@Sparrowlavei-v6c

מיתולוגיות

 

ספרים שיש לתרגמם לשפה העברית או לתרגמם מחדש לשפה העברית

 

1.      The Aeneid (29–19 BCE, Rome)

2.      Ovid's Metamorphoses (8 CE, Rome)

3.      The Posthomerica by Quintus of Smyrna. (3rd–4th century CE, Greece)

4.      Pharsalia (c. 61–65 CE, Rome)

5.      The Punica by Silius Italicus (c. 83–96 CE, Rome)

6.      The Thebaid  by the Roman poet Statius (c. 92 CE, Rome)

7.      The Dionysiaca  by Nonnus of Panopolis (5th century CE, late antiquity)

8.      The Psychomachia by Prudentius (c. 405 CE, Latin Christian allegory)

9.      The Heliand (9th century CE, Old Saxon biblical epic)

10.  Digenes Akritas (10th–12th century CE, Byzantine Greek)

11.  The Five Great Epics - Cilappatikāram, Manimekalai, Cīvaka Cintāmaṇi, Valayapathi and Kundalakesi. (c. 1st–10th centuries CE, South India)

12.  Ramayana (final form c. 5th century BCE–3rd century CE, India)

13.  Mahabharata (compiled c. 400 BCE–400 CE, India)

14.  The Tale of the Heike (c. 13th century CE, Japan)

15.  The Tale of Genji (early 11th century CE, Japan)

16.  Romance of the Three Kingdoms (14th century CE, China)

17.  Journey to the West (16th century CE, China)

18.  Water Margin (14th century CE, China)

19.  Dream of the Red Chamber (18th century CE, China)

20.  The Plum in the Golden Vase (16th–17th century CE, China)

21.  The Scholars  by Wu Jingzi (18th century CE, China)

22.  Classic of Mountains and Seas (compiled c. 4th–2nd century BCE, China)

23.  The Classic of Poetry, also Shijing or Shih-ching, translated variously as the Book of Songs. (c. 1000–600 BCE, China)

24.  The Tale of Khun Chang Khun Phaen (17th–18th century CE, Thailand)

25.  The Tale of Kiều (early 19th century CE, Vietnam)

26.  Paradise Lost by John Milton (1667 CE, England)

27.  Paradise Regained by John Milton (1671 CE, England)

28.  Samson Agonistes by John Milton (1671 CE, England)

29.  Orlando furioso by Ludovico Ariosto (1516–1532 CE, Italy)

30.  Orlando Innamorato by Matteo Maria Boiardo (1495 CE, Italy)

31.  The Poetic Edda (c. 13th century CE, Icelandic compilation of older poems)

32.  Popol Vuh  c. 1550 CE

33.  The Lusiads by Luís de Camões (1572 CE, Portugal)

34.  Jerusalem Delivered  by Torquato Tasso (1581 CE, Italy)

35.  La Araucana by Alonso de Ercilla (1569–1589 CE, Spain/Chile)

36.  The Metamorphoses of Apuleius (c. 2nd century CE, Roman North Africa)

37.  Satyricon by Petronius (c. 60 CE, Rome)

 

המלומד והמשכיל

 יש הבדל בין מלומד למשכיל.

המלומד יודע רק את התחום הצר שהוא מתמחה בו.

המלומד, הידע שלו נרכש עבור התואר, העבודה או קידום בעבודה.

את המלומד מניע הכסף.

הוא עושה זאת עבור כסף או כבוד.

נסה לדבר איתו על כל נושא אחר ולא יהיה לו מושג.

כנס לביתו ותראה שכל הספרים שם קשורים לתואר שלו או לעבודה שלו בלבד, שום ספרים מעבר.

המלומד הוא כמו תוכנת מחשב שיודעת לשחק שחמט, ובורה לעולם.

כמו כלבלב שמאלפים, כמו פנאט עיוור שמאמין ועושה דברים בצייתנות מוחלטת לכל מה שהממסד והחברה מכתיבים לו.

אין לו שום מחשבה מחוץ לקופסה. בסך הכל גולם, תוכנה מתקדמת.

המלומד פחות מהמשכיל אבל גם המשכיל אם אין לו דרך ארץ וטוב לב כל השכלתו חסרת ערך.

מורא

 בתקופת המלחמות בין ספרטה לאתונה לאתונאים היתה אוכלוסיה בגודל של 600,000 בני אדם בזמן שלספרטה היתה אוכלוסיה בגודל של מקסימום 50,000.

ובכל זאת ספרטה ניצחה במלחמה.

אתונה היתה דמוקרטיה, והפסדה במלחמה היא ההוכחה שהדמוקרטיה היא לא צורת הממשל היעילה ביותר.

הספרטנים ניצחו במלחמה לא בגלל שהיו נחמדים הם ניצחו ושרדו נגד כל אוייביהם בגלל שהיו האכזריים מכולם וידעו להטיל מורא בדרך האפקטיבית ביותר.

מדינת ישראל לא תשרוד במרחב אם האידאל שלה הוא המדינה האתונאית, היא כן תשרוד אם האידאל שלה תהיה המדינה הספרטנית כשכל אזרח ששירת בצבא ישא נשק מלחמה לכל מקום שהוא נמצא בו.

מדינת ישראל חייבת להטיל מורא על שכניה ולהיראות אכזרית וקשוחה גם במחיר כלכלי של ירידה ברמת החיים.

הדברים הקטנים האלה עליהם יש להשגיח מעל לכל.

 האוכל צריך להיות נקי. הכלים לאוכל נקיים.

השיער ללא צבע, הציפורניים ללא צבע וללא

לכלוכים מתחת לציפורניים, השפתיים ללא צבע.

הבית חייב להיות נקי נטול אבק.

הספרים מושלמים ללא רבב.

לכבד את הגוף, הגוף חייב להיות הרמוני וללא עודף משקל, וללא לכלוך. בלי קעקועים.

הדיבור ללא אנרגיות שליליות.

הסביבה שקטה וטבעית ללא רעש מהטלוויזיה או מרמקולים.

ללא הסחות דעת.

כשהולכים בטבע יש צורך ביראה גדולה.

הדברים הקטנים האלה עליהם יש להשגיח מעל לכל.