אודיסאה

 

אם באיליאדה היה לנו פרטי פרטים על המלחמה הגדולה בין היוונים לטרויאנים, באודיסיאה יש לנו גיבור מלחמה עייף שחוזר אחרי 20 שנה אל אשתו בנו ומולדתו.

אודיסאוס כבר עייף, הוא איבד את כל חבריו, אם בקרבות ואם בים.

אודיסאוס נלחם 10 שנים במלחמת טרויה והוא התמהמה עוד 10 שנים ברחבי הים התיכון.

למה? תעלומה.

שנה שלמה הוא חי עם קירקה ועוד שבע שנים הוא חי עם קליפסו.

קליפסו היתה צעירה ויפה אך בכל זאת הוא העדיף לחזור לאשתו המבוגרת, הרוח מנצחת את החומר. האהבה מנצחת את היופי.

המחזרים רוצים להתחתן עם אשתו שמחכה לו, כי כל אחד רוצה להיות שליט האי איתקה.

פנלופה אשתו, היא סמל הנאמנות המוחלטת. היא מחכה לבעלה 20 שנה ומוצאת דרכים לעכב את נישואיה לאחד המחזרים.

בנו טלמכוס עדיין בחור צעיר, המחזרים מתיישבים לו בבית משתלטים על ארמון אביו ואוכלים לו את כל המזון והיין.

הם גם מנסים לחסל אותו.

טלמכוס הצליח לחמוק אל ספרטה למקום מגוריהם של מנלאוס והלנה, אחיו הגדול של מנלאוס אגממנון שליט יוון כבר נרצח על ידי אשת אגממנון ובן זוגה החדש.

טלמכוס חיפש לדעת אם אביו מת או שעדיין חי ומתעכב.

אודיסאוס הפיקח מכל לוחמי יוון מגיע לאי שלו מחופש לקבצן.

בסופו של דבר הוא מחסל את כל המחזרים ותולה את כל המשרתות ששיתפו פעולה איתם.

אודיסאוס חזר הביתה בסופו של דבר, בית שמלכתחילה לא רצה לעזוב.

אודיסאוס גויס למלחמה בניגוד לרצונו, למה לו לעזוב את אשתו בגלל האישה המופקרת, הלנה? או כפי שנקראה בפי היוונים - הכלבה.

איליאדה

אז בשביל מה לקרוא את האיליאדה? מה זה נותן לנו?

בואו נתחיל בהתחלה, כי האיליאדה מתחילה בספר החשוב ביותר שנכתב בתרבות המערב, ואין להבין את המערב וספרות המערב ואמנות המערב בלעדיו, ואין להבין את תולדות יוון ורומא מבלי לקרוא בו.

אפילו אלכסנדר מוקדון היה שם מתחת לכרית השינה שלו את האיליאדה (וסכין).

אז במה מדובר?

בגדול במלחמה שארכה 10 שנים בין היוונים לבין הטרויאנים שחיו בחוף הים המערבי של תורכיה כיום.

אנסה להסביר את העלילה בקצרה, יש לנו את מלך ספרטה, מנלאוס, אבל זו ספרטה קדומה יותר לא הספרטה הלוחמנית שכולנו מכירים שנוצרה מאוחר יותר.

מנלאוס היה האח הקטן של אגממנון שליט יוון.

למנלאוס היתה אישה ושמה הלנה והיתה להם בת משותפת.

פריס, נסיך טרויאני בא לביקור רשמי אצל מנלאוס.

מנלאוס נעדר מהבית, וכשהוא נעדר מהבית פריס לקח את אשתו, הלנה עזבה מרצונה החופשי.

בעולם הקדום דבר כזה זו שערוריה שאין לעבור עליה בשקט. מה גם שנסיכי יוון התחייבו לכבד את נישואי מנלאוס והלנה. וזה גם נתן ליוונים תירוץ טוב למלחמה כלומר כסף אדמות נשים ותהילה.

האיליאדה מתחילה את הסיפור מהשנה ה-9 למלחמה ומסתיימת קצת אחרי מות הקטור גיבור טרויה שנהרג בידי אכילס הלוחם הטוב ביותר של היוונים.

מה שקרה במשך 9 שנות המלחמה ולפני המלחמה אנחנו יודעים מספרים אחרים כמו קווינטוס סמירנאיוס "פוסט-הומריקה", ומתקצירים של המחזור האפי. המחזור האפי כלומר מספרים אבודים שכתבו על מה שקרה לפני האיליאדה, בין האיליאדה לאודיסיאה ומה שקרה אחרי האודיסיאה.

באיליאדה יש טינה בין אכילס נסיך אי קטן ביוון לבין אגממנון שליט יוון.

הטינה נבעה מכך שאגממנון לקח את האישה של אכילס, אישה שאכילס אהב שנלקחה כשבויה לאכילס.

אגממנון לא נגע בה, הוא פשוט עשה זאת מתוך נקמה על דיבורו של אכילס, נקמה על שאגממנון נאלץ להשיב את השבויה שלו עצמו אל אביה.

רוב הזמן היוונים הפסידו בגלל שאכילס ולוחמיו לא התערבו במלחמה בגלל הכעס הטינה וההשפלה שספג אכילס שנלקחה ממנו האישה-שבויה אותה אהב.

אכילס הסתכל מהצד ולא התערב, גם כשאגממנון בא אליו לבקש סליחה.

אכילס התערב רק כאשר חברו נהרג מידי הקטור.

אכילס נכנס למלחמה, הרג את הקטור, גרר את גופתו לאוהלו, אביו של הקטור מלך טרויה ביקש מאכילס בתחנונים את גופתו בחזרה, היתה הלוויה ופה פחות או יותר מסתיימת האיליאדה.

כל הסיפורים אחר כך לא כתובים באיליאדה.

למשל האמזונות שבאו לטובת הטרויאנים, מות אכילס, הסוס הטרויאני, הצטרפות בנו הפסיכופט של אכילס למלחמה, הרס טרויה, רצח אגממנון על ידי אשתו....

האיליאדה הוא האפוס החשוב ביותר בתרבות המערב, זהו ספר חובה לכל אדם שרוצה לרכוש השכלה.

 

מאמרות קונפוציוס

משהו מוזר קרה במאה ה-5 לפני הספירה. דבר שהופיע שוב ושוב בכל העולם הקדום. מיוון ועד הודו ועד סין צצו להם הוגים ואנשי מחשבה.

בסין מאות אסכולות ובתי ספר למחשבה הופיעו. חלקם בעלי טון דיקטטורי, אחרים דומים לאחוות האדם בסגנון ישו הנוצרי והיו גם כאלה שפנו אל הטבע כתירוץ מהעול שבאחריות משפחתית.

הבודהיזם עוד לא היה קיים בסין הוא הגיע מצפון הודו מאוחר יותר ונחשב למנוגד למחשבה הסינית.

ומתוך האסכולות הרבות הופיע המורה קונפוציוס עם אלפי תלמידיו.

המורה קונפוציוס דיבר בעיקר על חשיבות המשפחה, על דאגה להורים, על דאגה לצאצאים, להתנהגות הראויה בין אחים.

הוא גם דיבר על מוסריות בין אדם לחברו וכמובן גם על חמלה שעל המשטר לגלות כלפי הנתינים.

קונפוציוס גם שם דגש רב על חינוך ,תרבות והשכלה וציין שלימוד ללא מוסר הוא דבר מסוכן מאוד ויוצר רשעים מלומדים.

על האנשים בעמדות כח יש את החובה לדאוג לאנשים הכפופים להם, והם בתורם יהיו נאמנים להם.

בעוד שבמערב האינדיוודואליות היא החשובה ביותר ואצל משטרים פאשיסטיים המדינה והקבוצה הם החשובים ביותר, קונפוציוס שם את המשפחה לדבר החשוב ביותר.

אם אין הרמוניה במשפחה איך תהיה הרמוניה בחברה?

המשפחה היא מאבני היסוד למדינה מתוקנת.

קונפוציוס נטה לעבר הסוציאליזם. הוא לא היה קפיטליסט ולא קומוניסט.

קונפוציוס לא אמר דבר על האלים ועל העולם שמעבר.

קונפוציוס שם דגש על טקסים ומוזיקה כדרך להגיע להרמוניה אתית.

קונפוציוס נדד משליט לשליט עם חסידיו והציע את תורתו לשליטי סין הרבים באיזורים השונים בתקווה שמישהו מהם יישם את תורתו.

קונפוציוס לא נחל הצלחה בחייו, השליטים לא כל כך התעניינו בתורתו, חלקם חיפשו מומחים ללוחמה במקום רבי סיני שמטיף לצדיקות וחסד.

אנשים אחרים נמשכו אחרי אסכולות של אחווה שמזכירה את הטפות ישו.

תורתו של קונפוציוס נתפסה כתמימה מדי עבור האליטות השלטוניות.

היה זה מנציוס ממשיכי דרכו שפיתח והרחיב את תורת קונפוציוס ונתן לה מענה רציני יותר, מקיף יותר, בהתמקדו בניהול מוסרי של האימפריה.

מנציוס למעשה דיבר על ממשלה שמנוהלת על ידי צדיקים שתפקידם לדאוג לעם.

הקונפוציאניזם היה מצד אחד אליטיסטי ומצד שני חומל על העם ומאפשר לכל אחד להיות חלק מהאליטה, לפחות בתיאוריה.

כדי להיות חלק מהאליטה השלטונית היה צורך לעבור מבחנים אקדמיים קשים מאוד, אך לכל אדם היתה האפשרות לגשת לבחינות.

אבל רוב האוכלוסיה היתה בורה ועסקה בחקלאות, רוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב.

ומי יכל באמת להרשות לעצמו ללמוד? בדרך כלל ילדי העשירים שלא היו צריכים לעבוד למחייתם ויכלו ללמוד אצל מורים פרטיים.

אלו שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר נהפכו לפקידי ממשל ושופטים.

אלו שרק עברו את הבחינות נעשו למורים בבתי הספר.

יהודים יקרים

 

יהודים ויהודיות, כמה עצוב ומעורר רחמים לראותם במצב שהם נמצאים בדרום תל אביב.

מסוממים, פושטי יד, מכורים, חולים, חסרי בית.

יהודים יקרים שאיבדו צלם אנוש.

למה הרשויות לא אוספות את כולם לשיקום סגור בגליל בין עצים וחיות משק?

לאסוף את כולם ואל תגידו לי שהם לא רוצים כי כבר מזמן הם איבדו את היכולת לבחור על חייהם.

יש לבצע תיקון, יש לבצע שיקום, ומלבד שזו מצווה גדולה זה משהו שאנחנו מוכרחים לעשות כחברה יהודית, כחברה אנושית.

להתעלם מהם, להאשים אותם במצבם זו היא לא הדרך. לדאוג להם זוהי חובתנו העליונה, בושה גדולה לנו שאנו רואים אותם ככה, צללי אדם, ולא עוזרים להם.

לאסוף את כולם בלי לשאול אף אחד ולהחזיר להם צלם אדם ומייד.

בני האור ובני החושך

 

הגענו לנקודה שהשאלה היא לא האם מדובר ביהודי או לא, בחילוני או חרדי.

אלו כבר לא רלוונטיים.

השאלה היא האם הוא מבני האור ותומך בעם ישראל בארץ ישראל או שהוא שייך לבני החושך ותומך "במאבק הפלסטיני".

ואין דבר כזה לשבת על הגדר, אין דבר כזה לתמוך ב-2 מדינות. זה או שאתה מבני האור או שאתה מבני החושך. מי שתומך ב-2 מדינות הוא מבני החושך. מפני שזה אומר ישראל בגבולות אושוויץ, שיגרום לטבח נורא שבני החושך יעשו לבני האור.

יהודי שתומך בפתרון 2 מדינות, שמונע נשק מישראל, שתומך במאבק הפלסטיני הוא מבני החושך.

המפעל הציוני

 

אנחנו צריכים מנהיגים שישלימו את המפעל הציוני.

כאלה שתוך 4 שנים ידאגו שלא יהיה פלסטיני אחד בין נהר הירדן לים.

לא בעזה, לא ביהודה בשומרון, לא בתל אביב.

כל מי שמזדהה כפלסטיני יש לפנות אותו לירדן, למצרים, לסוריה או לכל מקום אחר.

כל מי שמקבל את מדינת היהודים, יוכל להישאר.

מי שלא מקבל את מדינת היהודים נקייה מפלסטינים אין לו מה לחפש פה, וזה לא משנה אם הוא יהודי או לא.

סוקרטס