הזהות היהודית

 

רבים הדיונים והויכוחים הנערכים בימים אלו,

בעניין מהות "הזהות היהודית " :

יש הדורשים לחזקה ויש הרואים בה ממש מטרד .

לאלו ולאלו, ראוי להביא את הסיפור הבא,

מוסר השכל;

"במסדר הבוקר של הצבא האוסטרו-הונגרי,

עמד הרס"ר במרכז מגרש המסדרים ופקד:

אוסטרים- זוזו לימין. הונגרים- זוזו לשמאל.

יהודים- זוזו אחורה.

החיילים הזדרזו למלא את הפקודה,

חוץ מחייל אחד שנשאר לעמוד במקומו.

מה איתך? שאל הרס"ר את אותו חייל.

אני, קוסמופוליטי אוניברסליסטי !

השיב החייל בגאווה רבה.

תפסיק לבלבל את המח

ולך תעמוד מאחור עם שאר היהודים,

צעק עליו הרס"ר."

האל היהודי

הרב היהודי שיצר כת ופאולוס מפיץ בשורתו שניתק את תורתו מהיהודים כדי להפיץ בשורתו לכל העמים.

העולם הנוצרי לא מתעסק עם טבע האל אלא עם בשורת שליחו ישוע, לכן העולם הנוצרי רחוק עוד יותר מלהכיר את טבע האל כי הוא מתעסק רק בשליחו ישוע.

היהודים לעומת זאת לא מתעסקים בבשורת ישוע אלא באל עצמו.

האם האל היהודי מצטייר כמישהו שבאמת ברא את העולם או שאלו פנטזיות של סופרים יהודים מאוחרים?

נוצרים מופתעים מהעובדה שהיהודים לא אומרים את שם האל אלא רק מבטאים את כינוייו, האל היהודי מצטייר כיישות שונה לגמרי ממה שהנוצרים באופן מעורפל חשבו עליו.

זה לא אל חביב בסגנון "בנו" האנושי ישוע. האל היהודי נתפס כיישות מתקדמת מאוד, קרה, עוצמתית, מגוננת, ושאנשים נמצאים ביראה מוחלטת כשהם בנוכחותה.

ועדיין הנוצרים מנסים לחקור ולהבינה.

מצאתי את ההתגלמות המדוייקת ביותר לאל היהודי כדי שהנוצרים יבינו אותה בפרק של מסע בין הכוכבים הדור הבא, עונה ראשונה, פרק שמיני, שנקרא "צדק".

יישות מתקדמת שחגה מעל כוכב של אנשים תמימים, אלוהי האדו.

 

העולם המוסלמי

 

מהמאה ה-7 העולם המוסלמי מתפשט בעולם, ותמיד חיפש לכבוש את אירופה.

על ספרד נלחמו מאות בשנים, קונסטנטינופול נפלה לידי האיסלם במאה ה-15. יוון ומדינות מזרח אירופאיות היו תמיד תחת מתקפות האימפריה העותמאנית, האירופאים לבסוף עצרו אותם בוינה שנת 1683.

וכיום המוסלמים הצליחו לכבוש את מערב אירופה ללא יריית אקדח אחת, ללא מלחמה וללא התנגדות, הם הוזמנו לאירופה, קיבלו הטבות, קיבלו כספים ותנאים מסוכני כאוס ובוגדים, מערב אירופה נכבשה.

אמא

בשכונה שלי יש אמא צעירה ופשוטה.

אין לה כסף, אין לה השכלה, אין לה עבודה.

אבל היא אמא טובה יותר מכל האימהות שיש להן כסף או השכלה או מתמקדות "בקריירה", או "פרינססה" שרק חושבת על בילויים.

כי האמא הזאת נמצאת עם הבת הקטנה שלה 24 שעות.

היא לא זורקת אותה למעונות וגני ילדים.

האמא הזאת היא הוואנדרוומן האמיתית.

מצפון ומוסר

מצפון ומוסר הם לא אותו הדבר.

מוסר ניתן ללמוד מספרי מוסר, אלו הם חוקים שניתן ללמוד אותם, הם לא קשורים לרגשות או אמפתיה, גם רובוט או פסיכופט יכול להתנהג במוסריות אם המוסריות היא המודל שלו.

מצפון לעומת זאת הוא הרגש הכי אנושי והכי עמוק שיש, שמוסריות טבעית נובעת ממנו, זה לא רק לפעול על פי הכללים, למעשה לעיתים המצפון נוגד את המוסר המלאכותי החיצוני הכתוב, המצפון הוא מה שמגדיר אדם בתור בן אדם, לא חיקוי מוסרי אלא רגש עמוק מלא בחמלה אהבה וקרבה אנושית.

 

אני לא חושש לעתיד הדמוקרטיה

אני לא חושש לעתיד הדמוקרטיה כי מעולם לא היתה דמוקרטיה בישראל, לא כשמיליונים עם תיקים בהוצאה לפועל ויש עליהם צו עיכוב יציאה מהארץ, לא כשהדמוקרטיה לא עזרה לאף אחד עם הדיור, לא כאשר משרד הפנים מתנכל בשיטתיות באזרחים, לא כשבתי המשפט רקובים מהיסוד, לא כשהעיריות מתנהלות כמו מאפיות מקומיות, לא כאשר כופים על אימהות לשלוח את הזאטוטים שלהן למכלאות שמכונות גני ילדים, לא כאשר מנפחים לאנשים חובות ושאנשים לא יכולים להגן על עצמם משפטית בלי כתב הגנה שעולה עשרות אלפי שקלים.

לא כאשר נוכלים מבטיחים ימין ואז מקימים ממשלה עם הערבים, לא כאשר כופים על האזרחים חיסונים בכח.

אני לא חושש לעתיד הדמוקרטיה כי מעולם לא היתה פה דמוקרטיה, אבל אני מאוד חושש לדמוקרטיה במתכונתה השמאלנית שזה שם קוד לחיסולה של מדינת היהודים.

 

מציאות של נתק

פעם אחרי שהציידים היו חוזרים מיום מעייף והדייגים מלילה מעייף, והנשים מליקוט שורשים ופטריות מעייף הם כולם היו יושבים ליד המדורה ואוכלים את האוכל להנאתם בזמן שכולם מקשיבים לסיפורי השבט, על מיתולוגיות ועל גיבורים עתיקים, הם כולם הכירו את אותם הסיפורים, סבא ונכד, בעל ואישה, כולם הכירו את אותם הסיפורים ולכן היה מכנה משותף, הם היו יכולים לתקשר אחד עם השני על אותו בסיס תרבותי.

מאוחר יותר בתקופה החקלאית ובניית הערים ליהודים היה את התנ"ך ליוונים את האיליאדה ולנוצרים את הברית החדשה. והיה מכנה משותף, משהו שכולם מכירים.

היום זה כבר לא ככה, הצעירים מקשיבים למוזיקה חדשה ורואים סרטים חדשים, ואין תקשורת בין ילדים להוריהם, אפילו בין הילדים עצמם אין תקשורת כי כל אחד רואה סרט אחר, שומע מוזיקה אחרת וקורא משהו אחר, אין שום דבר משותף, בסופו של דבר אינסוף האפשרויות והבחירות יצרו מציאות של נתק.