המחשבה הסינית היא מרשימה, במחשבה הסינית כלומר הקונפוציאנית המנהיג הוא רק משרת העם ואם הוא לא משרת העם על העם להיפטר ממנו, וזו היא מחשבה מאוד מהפכנית ומסוכנת, זו הסיבה למה קיסר סין הראשון רדף את חסידי קונפוציוס וקבר אותם חיים ושרף את כתביהם.
אבל המחשבה הזאת לא מסתיימת רק פה היא נוגעת גם לכל צורת משטר או שיטה כלכלית, כל צורת משטר או שיטה כלכלית נבחנים באם הם משרתים את העם, וכשהם דיברו על העם הם כמובן דיברו על העם הסיני או אם להיות מדוייקים יותר אז לעם האן.
אותם לא יבלבלו עם דמוקרטיות, קפיטליזם או כל מיני זכויות שנשמעים יפים על הנייר אך יכולים להיות הרסניים כשהם משומשים על ידי זרים, אוייבים, בוגדים או על ידי העשירים. הסינים יאמצו אותם רק אם הם משרתים את העם וידחו אותם כאשר הם פוגעים בעם.
ושוב עלי להזכיר לכם שהעם הוא החשוב אין להם מחשבה של "העם" נוסח השמאל שהוא ריק מתוכן המדבר על אזרחים מפני שמדינה שלא מייצגת לאום אין לה משמעות.
ואם חשבתם שפה המחשבה הסינית נעצרת טעיתם שוב, עבור הסינים אלים שלא שומרים על העם שלא עשו את תפקידם נזרקים ומנופצים, אם אל או אלוהים כפי שאתם מכנים אותו לא הגן על העם (כמו אצלנו בשואה) הסינים נפטרים ממנו, פשוט זורקים אותו מהחלון, מפני שבמחשבה הסינית רק העם חשוב.
והעם לפי הסינים הוא עץ גדול ששורשיו הן המשפחות, זאת הסיבה למה המשפחה היא מהות הדברים.
הסינים לא מכירים באינדיבידואליות, לא מכירים בתפקידים זהים בין המינים, לא מכירים בחוצפה של ילדים.
והקריירה לעולם לא באה על חשבון הילדים והמשפחה, העבודה היא כדי לשמר ולתת הכל עבור המשפחה.
