שימו לב: יש כרגע הזדמנות נדירה שלא תחזור על עצמה. צה"ל מכתר מדרום את צפון רצועת עזה, בלחימה קרקעית עזה נגד קיני הטרור של חמאס. החיילים נלחמים בעוז באלפי מחבלים ששורצים במנהרות ובתוככי האוכלוסיה האזרחית; נאבקים בגבורה עצומה במרכז ההפעלה של חמאס. הרוב המכריע של אזרחי צפון הרצועה כבר התפנה דרומה.
כפי שכתבתי בעבר, הדרך היחידה להכאיב לאויב היא באמצעות גביית מחיר טריטוריאלי. רק אם ישראל תפקיע אדמה בעזה, לצמיתות, החמאס יובס. זאת השפה היחידה שהאויב מדבר בה; לפלסטינים אין שום בעיה לאבד עשרת אלפים איש, או עשרת אלפים בניינים. כל אלה דווקא מחזקים את רוח ההתנגדות. מִנְיין ההרוגים הגבוה מפיח בהם כוח להמשיך להילחם, כמו שכתב חמאס באמנה שלו: "המוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיו". אך אם דגל ישראל יונף מעל אדמת רצועת עזה – התבוסה של חמאס תהיה מוחצת.
צריך לשנן זאת באוזני מקבלי ההחלטות: צה"ל חייב לגבות את המחיר באדמה. השמדת חמאס זה יעד ריק מתוכן; הרי אין ספק שאחרי חמאס יקום בעזה דור אכזרי יותר שיחגוג את ה-7 באוקטובר כיום ניצחון. אבל מי שמכיר את התרבות הערבית יודע שאם ניקח להם אדמה הם כבר לא יחגגו. אין השפלה גדולה יותר למנהיג ערבי מלאבד אדמה. שם צריך להכאיב להם. ואז לומר לעזתים: חמאס הביא עליכם חורבן והרס, אל תאשימו את ישראל בנכבה שלכם. גם הפעם, אתם אשמים. זה המחיר של התמיכה שלכם בטרור, בשנאה, במלחמה ובמוות.
ואדי עזה, או בעברית נחל הַבְּשׂוֹר, הוא מקום טוב לסמן בו את קו הגבול החדש. לא סתם צה"ל חצה את הרצועה לשניים וקרא לאזרחים להתפנות דרומית לציר הזה. הנחל, באופן טבעי, נמוך יותר משאר העיר וקל יחסית להגדיר אותו כקו גבול. צפונית לקו הזה נמצאות עזה וג'בליה, בית הגידול העיקרי של מרצחי חמאס. צה"ל סוגר עליהם בשעות אלה, בתקווה שיסיים את העבודה במינימום אבידות.
אם ישראל רוצה תמונת ניצחון, השטח שצה"ל מכתר כרגע חייב להפוך לאדמת רפאים. צה"ל יהדק את המצור על העיר עזה ויחנוק את המחבלים שמתבצרים במנהרות. שארית האוכלוסיה שנותרה בצפון הרצועה תתפנה דרומה, הבניינים בצפון יִנָּטְשׁוּ, הרחובות יתרוקנו מאדם. עזה תיוותר בשיממונה. תהפוך למונומנט של חורבן והרס. אולי צה"ל ישתמש בה כבסיס ענק ללוחמה בשטח בנוי, אך פליטיה לא ישובו אליה; יסתובבו עם מפתחות על הצוואר ויזכרו היטב את מחיר התמיכה בטרור. כמו העיר פריפיאט באוקראינה שננטשה לאחר אסון צ'רנוביל, או האי הַאשִׁימָה בצפון יפן שמהווה תזכורת להיסטוריה שלו כאתר של עבודות כפייה – כך עזה וג'בליה, ייחקקו בתודעה כאתרים של טרור ומוות. סדום של המאה ה-21. אין עונש מהדהד, כואב ולגיטימי יותר מזה.
יש כרגע הזדמנות של פעם בדור להעביר מסר חד וברור לעולם כולו, ובעיקר לפלסטינים: לטרור יש מחיר. ובישראל למדנו סוף סוף איך גובים אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.