יום שבת, 16 בנובמבר 2019

עישון

זו אחריות המדינה לדאוג שרעל לא יימכר לאזרחים, זו אחריות המדינה לדאוג להוציא את הסיגריות מחוץ לחוק.
זו אחריותה של המדינה, כי אחריות באה עם הבנה גדולה יותר, ולפרופסורים ומדענים בשירות הקהילה יש אחריות גדולה יותר מהעם הפשוט מהסיבה הפשוטה שלהם יש אינטליגנציה גבוהה יותר ואילו למחצית מהעם יש מנת משכל נמוכה מ-100 ולכן כמו ילדים הם פחות אחראיים.
ואם יש כאלה שלא רוצים בהתערבות המדינה ודוגלים בחופש בחירה אישי הם צריכים להבין שעם חופש גם באה האחריות, ולכן אנשים שלא נשמעים להמלצות המדינה צריכים לשאת בתוצאות מעשיהם, אם אדם רוצה להמשיך להרעיל את עצמו דרך עישון על בסיס יומיומי הוא לא יכול לבוא בטענות למדינה שתעזור לו כאשר יחלה, הוא עצמו צריך לשלם על הטיפול הרפואי מכספו הפרטי ואף משלם מיסים שלא מעשן לא צריך לשלם לו על בחירותיו.
וזה נכון גם לגבי הורים שמחליטים להביא ילדים בעלי סיכון לפגמים גנטיים שפועלים בניגוד לעצת הרופאים, הם עצמם צריכים לשאת בהשלכות של בחירתם ואף אזרח לא צריך לממן טיפולים רפואיים להורים חסרי אחריות.
ולאחר שמילים אלו נאמרו תמיד יצוצו הקפיטליסטים ויטענו שאף אחד לא צריך לשלם עבור אף אחד אחר ושכל אחד ישלם מכספו שלו, כי הרי הקפיטליסטים כבר מסודרים כספית ואינם מעוניינים שכספם יילך עבור זרים.
העניין הוא שמשחר ההיסטוריה קהילות בני אדם חיו בשיתופיות ורק לאחרונה בגלל מערכת כלכלית עקומה מעטים צברו המון כסף על חשבון הרבים שהתרוששו.
אז לפני שמדברים על רפורמות כמו רפואה פרטית או בתי ספר פרטיים יש לתקן את המציאות העקומה שנבעה מכלכלה עקומה, קודם יש לקחת מהעשירים את כספם ונכסיהם ואז לראות אם עדיין אותם קפיטליסטים מוכנים להמשיך בתוכניות ההפרטה שלהם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.