פעם היו שתי אחיות, אחת מהן אהבה עד מאוד את אל השמש, אפולו, אבל אפולו אהב את אחותה, הוא היה בא אל חדרה בסתר, האחות המאוהבת קינאה באחותה הנאהבת וסיפרה על כך לאביה, כשאביה שמע זאת הוא שרף אותה בעודה בחיים, על כך אל השמש, אפולו, מעולם לא סלח לה, ולא משנה כמה היא בכתה והפצירה בו שהיא אוהבת אותו אל השמש לא סלח לה על מעשיה.
ברוב צערה היא נהפכה לפרח החמנייה נושאת את עינייה כלפי מעלה ועוקבת במבטה אחר אהובה ביודעה שלעולם לא תשיג אותו.
ברוב צערה היא נהפכה לפרח החמנייה נושאת את עינייה כלפי מעלה ועוקבת במבטה אחר אהובה ביודעה שלעולם לא תשיג אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.