בתאילנד אין עתיד כי מושג העתיד לא קיים.
הדבר היחיד שוודאי לתאילנדי לגבי העתיד זה המוות.
לכן אין טעם לדבר על העתיד, לתכנן או לתת הבטחות.
מושג החיסכון בכלל לא קיים, תאילנדים רק שורדים.
תאילנדים משנים את דעתם "חמש פעמים ביום" ולכן אי אפשר להאמין למילה אחת שלהם.
תאילנדים לא מתכננים וגם לא מודיעים מראש, הכל פשוט קורה, ואתה לא יכול לבוא בטענות למה לא סיפרו לך מראש, אתה צריך לאלתר על המקום מה לעשות כי תמיד צצים דברים לא צפויים.
שום דבר לא יציב בתאילנד, אתה תמיד חי בחוסר וודאות.
עכשיו הכל מצויין אבל אין לך שום מושג מה יקרה בעוד שבוע.
כך שאין טעם לדבר על החודש הבא או על השנה הבאה.
החוקים משתנים כל הזמן, החוקים גם לא תמיד מיושמים, והם תלויים באנשים, במקומות, ואפילו במצב רוח שלהם או אם אתה מוצא חן בעיניהם או לא.
התאילנדים כל הזמן מהמרים, והם כל הזמן מלווים כספים או לוקחים הלוואה.
ואני לא מדבר על בנקים. כמעט כל תאילנדי מלווה לתאילנדי אחר או לוקח הלוואה ממנו.
ההלוואות הן הלוואות נשך והרבה פעמים זה שלוקח הלוואה לא מחזיר או בורח או מפסיק לשלם.
התאילנדים אוהבים לשחק במשחק "שיתוף" במשחק שיתוף יש למשל 12 אנשים, ההתחייבות היא לשנה, וכל חודש אתה צריך לשים סכום מסויים, עושים הגרלה כל חודש ומי שזוכה בהגרלה לוקח את כל הכסף של האנשים המשתתפים. לפעמים אדם מודיע שהוא יצטרך את הכסף בתאריך מסויים ואז הוא יכול לקבל את הכסף בזמן מוקדם יותר מאשר אם הוא לא היה משתתף במשחק ומנסה לחסוך את הכסף בעצמו.
המינוס במשחק הוא אחוז קטן שיש לשלם לאחראי על המשחק, והפחד אם מישהו יברח אחרי שיקבל את הכסף.
בתאילנד הסיכוי שמשהו יתרחש כפי שנאמר לך הוא 50 אחוז וגם אם התכנון ייצא לפועל הוא יהיה שונה מהתכנון המקורי.
שום דבר לא צפוי בתאילנד, הכל זמני, אין יציבות, ומושג העתיד אינו קיים.
אין לתת לתאילנדי יותר ממה שהוא זקוק לו לאותו החודש, הוא פשוט יבזבז את הכסף.
אין חברים אמיתיים בתאילנד, הכל זמני והכל מתנהל מסביב לכסף.
אין להם שום רגשות אמיתיים כלפי אנשים מחוץ למשפחה שלהם ואפילו המשפחה חשיבותה לא מוחלטת, הרבה פעמים עניינים כספיים יהרסו את קשרי המשפחה.
אל תתבלבלו בין הפורמליות והנימוס שלהם לבין הרגשות האמיתיים שלהם. מדובר בדברים לגמרי שונים.
אין בתאילנד אינטלקטואלים. יש מספר קטן מאוד של משכילים אבל אפילו הם לא אינטלקטואלים.
השכלה זה לא הצד החזק בתאילנד למרות שיש להם תכונות אחרות שמפצות על החוסר הזה, לדוגמא - התחשבות ונתינת כבוד.
בתאילנד לא מקווים לטוב, בתאילנד מקווים שלא יהיה רע יותר.
בתאילנד לא משעמם, תאילנד זה לא מקום דיכאוני, בתאילנד הכל מועצם, חי יותר, לרגשות יש משקל רב יותר מלמחשבה.
הדבר היחיד שוודאי לתאילנדי לגבי העתיד זה המוות.
לכן אין טעם לדבר על העתיד, לתכנן או לתת הבטחות.
מושג החיסכון בכלל לא קיים, תאילנדים רק שורדים.
תאילנדים משנים את דעתם "חמש פעמים ביום" ולכן אי אפשר להאמין למילה אחת שלהם.
תאילנדים לא מתכננים וגם לא מודיעים מראש, הכל פשוט קורה, ואתה לא יכול לבוא בטענות למה לא סיפרו לך מראש, אתה צריך לאלתר על המקום מה לעשות כי תמיד צצים דברים לא צפויים.
שום דבר לא יציב בתאילנד, אתה תמיד חי בחוסר וודאות.
עכשיו הכל מצויין אבל אין לך שום מושג מה יקרה בעוד שבוע.
כך שאין טעם לדבר על החודש הבא או על השנה הבאה.
החוקים משתנים כל הזמן, החוקים גם לא תמיד מיושמים, והם תלויים באנשים, במקומות, ואפילו במצב רוח שלהם או אם אתה מוצא חן בעיניהם או לא.
התאילנדים כל הזמן מהמרים, והם כל הזמן מלווים כספים או לוקחים הלוואה.
ואני לא מדבר על בנקים. כמעט כל תאילנדי מלווה לתאילנדי אחר או לוקח הלוואה ממנו.
ההלוואות הן הלוואות נשך והרבה פעמים זה שלוקח הלוואה לא מחזיר או בורח או מפסיק לשלם.
התאילנדים אוהבים לשחק במשחק "שיתוף" במשחק שיתוף יש למשל 12 אנשים, ההתחייבות היא לשנה, וכל חודש אתה צריך לשים סכום מסויים, עושים הגרלה כל חודש ומי שזוכה בהגרלה לוקח את כל הכסף של האנשים המשתתפים. לפעמים אדם מודיע שהוא יצטרך את הכסף בתאריך מסויים ואז הוא יכול לקבל את הכסף בזמן מוקדם יותר מאשר אם הוא לא היה משתתף במשחק ומנסה לחסוך את הכסף בעצמו.
המינוס במשחק הוא אחוז קטן שיש לשלם לאחראי על המשחק, והפחד אם מישהו יברח אחרי שיקבל את הכסף.
בתאילנד הסיכוי שמשהו יתרחש כפי שנאמר לך הוא 50 אחוז וגם אם התכנון ייצא לפועל הוא יהיה שונה מהתכנון המקורי.
שום דבר לא צפוי בתאילנד, הכל זמני, אין יציבות, ומושג העתיד אינו קיים.
אין לתת לתאילנדי יותר ממה שהוא זקוק לו לאותו החודש, הוא פשוט יבזבז את הכסף.
אין חברים אמיתיים בתאילנד, הכל זמני והכל מתנהל מסביב לכסף.
אין להם שום רגשות אמיתיים כלפי אנשים מחוץ למשפחה שלהם ואפילו המשפחה חשיבותה לא מוחלטת, הרבה פעמים עניינים כספיים יהרסו את קשרי המשפחה.
אל תתבלבלו בין הפורמליות והנימוס שלהם לבין הרגשות האמיתיים שלהם. מדובר בדברים לגמרי שונים.
אין בתאילנד אינטלקטואלים. יש מספר קטן מאוד של משכילים אבל אפילו הם לא אינטלקטואלים.
השכלה זה לא הצד החזק בתאילנד למרות שיש להם תכונות אחרות שמפצות על החוסר הזה, לדוגמא - התחשבות ונתינת כבוד.
בתאילנד לא מקווים לטוב, בתאילנד מקווים שלא יהיה רע יותר.
בתאילנד לא משעמם, תאילנד זה לא מקום דיכאוני, בתאילנד הכל מועצם, חי יותר, לרגשות יש משקל רב יותר מלמחשבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.