"יופייך גדול מיופיו של הירח ועינייך יפות מהכוכבים" זוהי שפת הדיבור של שייקספיר.
דיבור כזה לא יעלה על הדעת ביוון הקדומה, כי ביוון הקדומה דבר כזה נחשב להיבריס כלומר גאוות האדם על האלים, מאחר שגם הירח הכוכבים השמים הים וההרים ייצגו את האלים.
ולכן מי שמדבר כך האסון מובטח לו.
ולמעשה הסינים גם חששו מאוד מקינאתם של האלים ומהפגיעה שלהם כאשר מישהו נולד מאושר מדי או יפה מדי.
ולכן גם היום אם תאמרו לסינית "איזו יפה הילדה שלך" אז האמא כולה תחוויר מבהלה, תכסה את הילדה במעיל או שמיכה, ותגיד במהרה "מה פתאום, היא כזאת מכוערת וגם טיפשה, איזה חוסר מזל שנולדה לי בת כזאת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.