הפוסט הזה מוקדש לכל הצעירים שהולכים לימים פתוחים באוניברסיטה רק כדי לראות את הבחורות, אלה שחולמים על צפונבוניות מפונקות ופריווילגיות, אלו שאבא שלהן מממן להן הכל, אלו שנחשבות לאיכותיות.
אחרי הצבא עדיין יש בהן מן התמימות אך אחרי גיל 25 בחורות חושבות בעיקר על הכסף, מן הסתם כולן ייקטפו על ידי ילדי השמנת של צפון ת"א, כולן יינשאו לאלו מסוגם של ילדי ביבי ולקצפת של עורכי הדין וכל הילדים שנולדו עם כפיות זהב בפה ועם נכסים שפזורים בכל גוש דן.
ומה נשאר לנו? רק הפירורים.
ולכן העולם גדול, ומי שלא אוהב לאכול פירורים שלא יישאר במקום שאין לו יתרון כלכלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.