זאב ז'בוטינסקי היה מהבודדים שהבינו עוד משנת 1935 שכל יהודי פולניה יחוסלו על ידי הנאצים, עוד לפני כן היו לו חששות ולכן התנגד למנהיגים החרדים שהחזיקו ברבבות מחסידיהם בקיום עלוב במזרח אירופה, הוא גם התנגד לכל היהודים החילוניים והמלומדים שהתלהבו מהתנועות הקומוניסטיות.
הוא אמר לחרדים בפולין ובמזרח אירופה שאת כולם הנאצים ישחטו ושעליהם לעזוב מייד, והם צחקו עליו בדיוק כמו הישראלים בימינו כשמדברים איתם על הערבים יש להם חיוך דבילי על הפנים וחושבים שהם חכמים גדולים ואתה גזען.
הוא גם אמר לסטודנטים היהודים לא ללכת שבי אחרי ההבטחות הקומוניסטיות מפני שהן לא יפתרו את הבעיות של היהודים.
זאב ז'בוטינסקי נתפס כאוייב אצל מנהיגי החרדים כי הוא דיבר על הקמת מדינה ליהודים וליצירת יהודי חדש, לא עוד יהודי שמוכן לספוג מכות וקללות שפוף ושמנסה לרצות את הגויים בהכנעה אלא ליהודי חזק שיכול גם לתת מכות בחזרה.
זאב ז'בוטינסקי היה חילוני ומאוד מלומד שהבין שיש צורך במדינה ליהודים מה שכונה בידי החרדים "ציוני".
היו לו השקפות ברורות על איך המדינה צריכה להתנהל: סוציאלית-חילונית.
אמר ואפילו אם היו אומרים לו שהמדינה לא תראה כפי שהוא חולם אלא זו תהיה מדינה מסורתית-דתית הוא אמר שהיה מסכים.
ואפילו אם תהיה חרדית באין ברירה הוא יסכים.
זאב ז'בוטינסקי הסכים לכל תנאי העיקר שליהודים תהיה מדינה, אם היו אומרים לו קומוניסטית או קפיטליסטית היה מסכים, אם היו אומרים לו פאשיסטית או דמוקרטית היה מסכים, לכל תנאי העיקר שתהיה לנו מדינה.
כמה שונה מאותם ישראלים שרוח תעתועים דבקה בהם שבשם הדמוקרטיה החופש והליברליזם מוכנים להתחבק עם הערבים נגד עם ישראל ואף להחריבה רק כדי לשבת בממשלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.