הרקולס מתארח אצל ידידו המלך, המלך לא מספר לו שכולם אבלים בגלל שאשתו המלכה נפטרה מפני שהוא רוצה להיות מארח נדיב, הוא משקר לו שהם אבלים בגלל שאישה זרה מתה, הרקולס משתכר מבודח ושם זר עלים על ראשו.
בסופו של דבר המשרת כבר לא יכל להתאפק למראה הרקולס המבודח ומספר לו למה כולם אבלים. הרקולס חש בושה בהתנהגותו, ומחליט לארוב למלאך המוות ליד קברה של המלכה כדי להצילה, המלכה מתה כדי להציל את בעלה.
מבולבלים?
ובכן הכל התחיל מכך שאל השמש והנבואה נענש על שהרג את בניו של האל העליון, האל העליון העניש אותו בכך שיעבוד במשך שנה שלמה עבור בן תמותה, עבור המלך. אל השמש והנבואה עבד את עדריו של המלך, אבל גם התאהב בו, בזכותו המלך גם זכה באשתו היפהפיה אלקסטיס.
אך לכל אדם נקבע יום מותו, ויום מותו של המלך התקרב למרות שלא היה זקן.
אל השמש והנבואה הלך אל אלות הגורל ונתן להן יין, והוא הצליח לחלץ מהן הבטחה שהמלך לא ימות אם מישהו יהיה מוכן למות במקומו, המלך ביקש מהוריו הזקנים שאחד מהם ימות במקומו, לא אמא שלו ולא אבא שלו לא היו מוכנים למות במקומו למרות שהיה בן יחיד.
רק אשתו הצדיקה והיפהפיה אלקסטיס הסכימה למות במקומו.
אך היא ביקשה ממנו שאחרי מותה בעלה לא יתחתן בשנית כדי שהאישה החדשה לא תתנקל לילדיה.
כשהאבא הזקן של המלך בא להלוויה המלך גידף אותו וכתגובה הזקן ענה לו כמו שכל זקן בישראל 2021 היה עונה לו.
כך או כך אנו חוזרים להרקולס, הרקולס ארב למלאך המוות ליד קברה של המלכה אלקסטיס ונאבק עמו, וכך הצליח להציל את אלקסטיס, אלקסטיס הייתה שותקת במשך שלושה ימים כי עדיין לא התאוששה מעולם המתים, אך אחר כך התאוששה, וכך המלך ואשתו חיו באושר ועושר וזה סוף הסיפור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.