קיצור תולדות הקורונה בארץ ישראל.
מההתחלה ראינו איך המדינה מתנהלת לא נכון, ראינו את הממסד במערומיו, מגושם, קרוע מבפנים, רקוב פוליטית.
ראינו אותו פועל לאט, אובד עצות, ללא הכנה כלשהי לתרחיש של מגפה.
ראינו פוליטיקאים גברים ונשים שפעלו מתוך פופוליזם, שניצלו את המצב ליריבות פוליטית, ראינו אנשי ממשל קטנוניים וקטנים שניצלו את המצב ליצירת כאוס במקום להתאחד נגד המגפה.
ראינו את התקשורת פועלת מתוך חוסר אחריות, נותנת במה לשרלטנים, מלבה את השנאה כלפי ראש הממשלה, ושבוודאי היתה מלבה גם אם העומד בראשה היה מישהו אחר, ראינו את התקשורת שפועלת מתוך רווחים, ומתוך זה למדנו למה ריסון התקשורת הוא הכרחי במצבי קיצון.
ראינו את כל שוטי הדמוקרטיה צצים כמו פטריות אחרי הגשם, ראינו את הכחשת המציאות, ראינו את הערצת השרלטנים, ראינו את בית המשפט העליון מפריע להתנהלות יעילה, ראינו את ההשתוללות הפרועה, את האגואיזם, את החמדנות, את האדישות לאחר, ראינו את חוסר האחריות החברתי, ראינו את הזלזול, ראינו את ההונאה העצמית, את האיחזות בקש, את הילדותיות המחשבתית, את האינפנטיליות העקשנית לחזור לשגרה תוך התעלמות מהמציאות, את האשליות, את הנהנתנות.
ראינו איך הכל מנוהל כמו עיירה יהודית בפולין ולא כמו מדינה מתוקנת.
ראינו את ההפקרות הממסדית.
ראינו ברדק טוטאלי והתנהלות שכונתית.
ואז החלו החיסונים...
ואז למדנו על פאשיזם במאה ה-21 בארץ ישראל, ראינו איך תעמולה פועלת, ראינו הגבלות שדמו באופן מפחיד לאלו של גרמניה בשנות השלושים, ראינו איך המדינה הימרה על חיסונים ניסויים עבור הכלכלה, ראינו את הסתרת הנתונים, ראינו הגבלות קשות ומבישות על אזרחי המדינה, ראינו איבוד זכויות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.