יום שלישי, 24 במרץ 2020

חסינות העדר

נגיף הקורונה האם חסינות העדר אכן יכולה להגן עלינו?
הנסיון הבריטי להמשיך את החיים כרגיל ורק לבודד את הקשישים והחולים לא מוצלח. לחכות לחסינות העדר להתרחש בבריטניה על ידי התפשטות חופשית של הנגיף באוכלוסייה אינה מסתמנת כאסטרטגיה טובה לבריאות הציבור.
עדכון: ב-16 במארס הודיע ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון על זניחת המדיניות הזו, עד אז כל אירועי התרבות והספורט התקיימו כמתוכנן.
ההחלטה המקורית עוררה המון ביקורת.
"הממשלה הבריטית חוקקה לאחרונה את השלב השני בהיערכות לפנדמיית הCOVID-19: שלב שהוגדר כ"עיכוב" הוכרז. על פי כתב ITV, אסטרטגיית הממשלה למיגור ההשפעה של הנגיף "היא לאפשר לנגיף להדביק את רוב האוכלוסייה, וכך כולנו נפתח חסינות עדר, בצורה איטית ומושהת אך גם כזו שתאפשר לאוכלוסייה בסיכון לקבל טיפול ראוי לו הם זקוקים, וכזה שלא ידחוק את מערכת הבריאות בפינה ויגרום לה לקרוס תחת גל המקרים שיזדקקו לטיפולה בכל רגע נתון". לכאורה, התוכנית הזו נראת ראויה, אבל מה היא בדיוק אותה חסינות עדר והאם יכולה לשמש למאבק בCOVID-19?
גוף האדם נלחם במחלות זיהומיות באמצעות פעילותה של מערכת החיסון. כאשר אנחנו מתאוששים מזיהום שכזה, לרוב נשמור על זיכרון חיסוני של מחולל הזיהום שיאפשר לנו להלחם באותו זיהום בעתיד בצורה מהירה וטובה יותר. זהו העקרון בבסיסם של החיסונים, יצירת זכרון חיסוני בלי להחשף למחולל הזיהום ולחלות.
לכשמופיעה מחלה חדשה, כמו COVID-19 שאין לנו חיסון להציע לה ואף אחד לא נחשף אליה בעבר, המשמעות היא שהיא תתפשט באוכלוסייה. אבל אם מספיק אנשים מפתחים אליה זיכרון חיסוני, היא תחדול מלהתפשט, הם בקרב אלו שלא פתחו אליה חסינות (להחריג מחלות שמשתנות גנטית או שפוגעות בפלח מצומצם באוכלוסייה) זוהי חסינות העדר, אחת הדרכים השימושיות להגן על כלל האוכלוסייה מפני מחלות זיהומיות.
בדרך כלל חסינות העדר היא אסטרטגיה ידועה ומוכרת כשמדובר על תוכנית חיסונים סדורה, כמו זו לשפעת עונתית. כאשר אין חיסון זמין, כמו במקרה של הקורונה – השגת חסינות העדר תתקיים רק אם פלח משמעותי באוכלוסייה ידבק וירפא מהנגיף. מה תהיה המשמעות של זה להתפשטות הCOVID-19 בבריטניה?
אחוזי האוכלוסייה שנדרשים להתחסן כדי להבטיח את חסינות העדר תלויים בעד כמה המחלה מדבקת. מידת ההדבקה של נגיף מוגדרת כ-R0 בעברית "מספר התרבות הבסיסי" או, מספר האנשים שצפוי כל חולה להדביק. עבור COVID-19 המספר הזה עומד על 3.28, אך מחקרים עדיין נערכים והמספר צפוי להשתנות. אם נשים את המספר הזה במשוואה יעודית מתגלה שחסינות של 70% מאוכלוסיית בריטניה נדרשת כדי ליצור את חסינות עדר ובכך להגן גם על שאר ה30%.
במספרים מדובר ב-47 מיליון מאזרחי הממלכה שידרשו להדבק בנגיף. הערכות הביניים בנוגע לנגיף מדברות על 2.3 אחוזי תמותה ו19 אחוז של מקרים קשים. המשמעות היא שעד להשגת חסינות העדר התהליך יכלול מעל לכמיליון מקרי מוות וכ8 מיליון מקרים קשים כאלו הדורשים טיפול אינטנסיבי במחלקת טיפול נמרץ.
עיכוב כמדיניות לבריאות הציבור
עדיין לא ברור עד כמה הדיון הנ"ל על חסינות העדר – שעל פי הדיווחים הציע דוד הלפרן, מנכ"ל צוות לגיבוש עצות התנהגותיות, ומאוחר יותר דווח על ידי רוברט פסטון, עיתונאי – היא מדיניות ממשלתית קונקרטית.
נוסף על כך, הרעיון שנדון הוא לא רק לתת לנגיף את האפשרות להתפשט דרך האוכלוסייה, הוא כולל האטה על ידי הגבלות על שגרת החיים והגנה נוספת למי באוכלוסייה שמועד למקרים הקשים.
האטת התפשטות הCOVID-19 היא אסטרטגיה מבטיחה, במיוחד כשמיושמת בשילוב עם אמצעים מוגברים להגן על קשישים ואלו עם מחלות רקע. על ידי האטת ההתפשטות, מערכת הבריאות צפויה להיות עם יותר זמן חיוני להתכונן, בזמן הזה פיתוח טיפול או חיסון הם אפשרות סבירה ואנו נתקרב לקיץ בו יש לנו שיעור נמוך של מחלות אחרות, שיוצרות עומס על המערכת, שפעת לדוגמה.
אסטרטגיית העיכוב בשילוב עם ניתור ובלימה של ההתפשטות, כפי שממליץ ארגון הבריאות העולמי WHO, יכולה להיות יעילה מאוד במלחמה נגד התפשטות הCOVID19. אך אם מאטים את ההתפשטות ומסתמכים על חסינות העדר, אותם 47 מיליון אנשים יצטרכו להדבק.
גם אם מגנים על פלח האוכלוסייה שבסיכון (שלא נדון כיצד ולכמה זמן זה יבוצע) אחוז מקרי המוות גם בחלק הבריא של האוכלוסייה מגיע חצי אחוז או יותר. משמע שגם בהערכות האופטימיות ביותר מדובר בכ236,000 מקרי מוות.
ישנן ומוטל לבחור באפשרויות טובות יותר. סין במהרה השתלטה על התפשטות הCOVID-19 בלי להזכיר את חסינות העדר (רק 0.0056% מהאוכלוסייה שם נדבקה)
לחכות לחסינות העדר להתרחש בבריטניה על ידי התפשטות חופשית של הנגיף דרך האוכלוסייה אינה מסתמנת כאסטרטגיה טובה לבריאות הציבור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.