כשהעבודה משעבדת את הנשמה

לחץ, אובדן העצמי ואי-ודאות תעסוקתית

אם מסתכלים על הנתונים העולמיים, מסתבר כי שיעורי התאבדותם של עובדים נמצאים בעלייה, ועל-פי סקר של חברת StressPulse, הגורם המוביל להתאבדויות הוא לחץ במקום העבודה. חוקרים רבים טוענים כי עובדים מתאבדים בגלל המרדף אחר תפוקה והלחץ המופעל על-ידי מעסיקיהם, וכן בגלל התעללות, התעמרות, ניצול ויחס בלתי הולם.

כך למשל פקד בעבר גל התאבדויות עובדים את חברת פראנס טלקום, שלדברי עובדים בחברה אירע על רקע צמצומים מכוונים שנעשו בשיטות לא שיטות כגון הרחקת עובדים ממשפחותיהם, הורדות בדרגה והטלת תפקידים תובעניים במיוחד (מצב שגרם בסופו של דבר למאסרם של מנהלים בכירים בחברה).

גם לחץ סמוי לא פחות מסוכן. כך קורה למשל בתאגידים בעמק הסיליקון, המעודדים את עובדיהם לעבוד שעות ארוכות יותר בדרכים פתייניות של הפיכת המשרד לגן שעשועים או למקום שיש בו הכול בעבורם (ניקוי יבש, בייביסיטר). בחברות כאלה נעשה ניסיון מתמיד ליצור מקסימום הזדהות בין העובד לארגון, ופעמים רבות מיטשטשים הגבולות בין העובד לחברה, בין החזון שלו לחזון שלה, בין המסר שהוא מחזיק בו לבין המסר שהיא שואפת שיחזיק בו. עד כדי כך מיטשטשים, עד שהעובד מאבד את עצמיותו.

מחקר בריטי הראה גם כי בעלי מקצועות מסוימים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להתאבד, כגון צוותים סיעודיים, מורים וחקלאיים. ההנחה היא כי רבים מהעובדים הללו הם מי שנוטים לחוות לחץ במקום העבודה, אולם לא רק לחץ גורם להתאבדויות במקומות עבודה, כי אם גם היעדר ביטחון תעסוקתי ואמון במערכת, חוזי עבודה בלתי הוגנים, וכן מה שבמיוחד מתקשים להתמודד עמו עובדים מבוגרים מהדור הישן: צמצומים ורה-אורגניזציה.