יום ראשון, 27 באוגוסט 2017

איגרוף

ביוון הקדומה תחרויות ספורט נערכו לזכר הנופלים בקרב.
לזכר נפילתו בקרב של פטרוקלוס היוונים הוסיפו את האיגרוף למשחקים האולימפיים בשנת 688 לפנה"ס.
הלוחמים שמו יריעות עור על הידיים על מנת להימנע מפציעות.
האיגרוף קרוב לוודאי התפתח בספרטה.
הספרטנים הקדמונים לא לבשו קסדות מלחמה אלא מאוחר יותר, ולכן מהלומות האיגרוף לראש הכין אותם למהלומות שהם יחטפו במלחמה.
הקרבות לא התנהלו בזירה קטנה כמו בימינו ולכן רוב הלוחמים נלחמו באופן הגנתי ולא התקפי זאת על מנת לעודד סבלנות וזהירות.
לא היה כזה דבר סיווג לוחמים על פי משקלם.
וגם לא היו הפסקות מנוחה.
אצל היוונים תחרויות האיגרוף היו כמעט תמיד לצד תחרויות ההיאבקות ופאנקרטיון.
איגרוף תאילנדי -
בתאילנד מתאגרפים גם משתמשים ברגליים כדי לבעוט ביריב.
חייו של לוחם איגרוף הם קשים, כי זה לא תחביב, אנשים חיים מהקרבות, זה מקצוע.
לוחם צריך להתאמן כל יום ולשמור על דיאטה קפדנית.
ואם לא היו הימורים על הקרבות אז לא היו קרבות.
אמונה נפוצה בתאילנד אומרת שלוחמי איגרוף היא עונש בגלגול הזה על אכזריות כלפי בעלי חיים בגלגול קודם למשל קרבות תרנגולים.
התאילנדים מאוד אוהבים לראות זרים נגד תאילנדים או זרים נגד זרים באיגרוף תאילנדי, וההנאה הכי גדולה זה לראות קרבות של חובבנים זרים באיגרוף תאילנדי כי זה הכי משעשע.
באיגרוף תאילנדי כוח הסיבולת לספוג את חבטות היריב חשוב יותר מהיכולת להכניס מכות.


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.