כבר עכשיו בכל מקום עבודה בתאילנד - מפעלים, משרדים, חנויות, בתי ספר : סורקים לך את האצבע עם מכשיר כמו בסופר. בכניסה לעבודה וביציאה מהעבודה.
בקוריאה ובסין יש מצלמות מעקב בתוך הכיתות ובתוך משרדי המורים.
אנחנו יותר ויותר נכנסים לעולם של ג'ורג' אורוול.
זה בעיה שהעולם צועד מהר לעולם בעל טכנולוגיה מתקדמת בזמן שהערכים של האנשים והתבונה שלהם במצב כל כך ירוד.
כשהייתי נער מאוד אהבתי את עיקרון "הפריים דירקטיב".
עיקרון שאומר שאין להתערב אין לכפות ואין לתת לחברות ולאנשים לא מפותחים טכנולוגיה מתקדמת.
זה תמיד מתכון לאסון.
ואני גם רואה את זה ממש בעבודה שלי.
יש כיתות טובות שכאשר התלמידים נכנסים לכיתת המחשבים הם ילדים מתורבתים.
ויש כיתות גרועות שזה כמו כיתת קופים שנכנסת לכיתת המחשבים.
הייתי אוסר עליהם שימוש במחשבים.
למה אנחנו חושבים שעולם מתועש עדיף מעולם של אורז ומקדשים?
למה אנחנו רוצים לשנות חברות פרימיטיביות?
תראו אפילו פה בפייס מה קורה כשנותנים לבבונים גזעניים שימוש באינטרנט.