דוד בן גוריון...
לא צבע בכל יום את השיער לצבע אחר... לא התאפר לצילומים... לא לבש חליפות גוצ'י עם עניבות שמוצ'י... לא גר עם האלפיון העליון אלא ירד לגור בצריף בשדה בוקר... כשטס לחו"ל לא היו צריכים להתקין לו מיטה במטוס... כשערך סיורים ביטחוניים עם מפקדים, היה יכול להירדם כשראשו על תרמיל וגופו על האדמה... ואם חברים רצו להביא לו מתנה, ידעו שרצוי להביא לו ספר... אתם יודעים... הדבר המוזר הזה שאי אפשר לעשן אותו או לשתות אותו, אבל אפשר לשאוף ממנו, לגמוע אותו ולהרוות בו צימאון...
לא צבע בכל יום את השיער לצבע אחר... לא התאפר לצילומים... לא לבש חליפות גוצ'י עם עניבות שמוצ'י... לא גר עם האלפיון העליון אלא ירד לגור בצריף בשדה בוקר... כשטס לחו"ל לא היו צריכים להתקין לו מיטה במטוס... כשערך סיורים ביטחוניים עם מפקדים, היה יכול להירדם כשראשו על תרמיל וגופו על האדמה... ואם חברים רצו להביא לו מתנה, ידעו שרצוי להביא לו ספר... אתם יודעים... הדבר המוזר הזה שאי אפשר לעשן אותו או לשתות אותו, אבל אפשר לשאוף ממנו, לגמוע אותו ולהרוות בו צימאון...
אבל מה חמוץ שכמוני נהיה פתאום נוסטלגי בראש השנה... למה מה קרה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.