האם פינושה שפעל על פי עצות מילטון פרידמן באמת יצר פלא כלכלי בצ'ילה?
הטענה שגנרל פינושה החל את הפיתוח הכלכלי בצ'ילה היא אחת האמירות שאמיתותיהן נסמכות לחלוטין על חזרה אין סופית אך לא על עובדות.
צ'ילה הצליחה כלכלית אך זה היה בזכות קודמו הסוציאליסט שהציל את האומה, באופן מפתיע, עשור אחר מותו.
בשנת 1973 השנה בו הגנרל פינושה השתלט בברוטליות על הממשלה שיעור האבטלה היה 4.3 אחוז.
בשנת 1983 אחרי עשר שנים של שוק חופשי ומודרניזציה האבטלה הגיעה ל-22 אחוז.
השכר הריאלי ירד ב-40 אחוז תחת המשטר הצבאי.
ב-1970 עשרים אחוז מהאוכלוסיה חיו בעוני, בשנת 1990 השנה שפינושה עזב ארבעים אחוז מהאוכלוסיה חיו בעוני. בהחלט פלא.
פינושה לא חיסל את כלכלת צ'ילה לבדו. לקח 9 שנים של עבודה קשה על ידי המוחות המבריקים ביותר מהאקדמיה, התלמידים של מילטון פרידמן, אסכולת שיקגו.
פועל על פי התיאוריות שלהם, הגנרל פינושה ביטל את שכר המינימום, הוציא את האיגודים המקצועיים מחוץ לחוק, ביטל את כל המיסים על עושר ורווחי עסקים, הפחית את עובדי הציבור, הפריט 212 תעשיות ו-66 בנקים.
חופשיה מבירוקרטיה, מיסים וחוקי איגודים, המדינה עשתה צעד ענק קדימה לפשיטת רגל והידרדרות כלכלית.
אחרי 9 שנים של כלכלה בסגנון אסכולת שיקגו, התעשייה מתה.
בשנת 1982-1983 התוצר הלאומי הגולמי ירד ב-19 אחוז.
הניסוי הכלכלי היה אסון. הכל התרסק.
עם זאת בחוצפה גדולה כלכלני שיקגו הכריזו על הצלחה.
מילטון פרידמן בעצמו המציא את המונח "הפלא הכלכלי של צ'ילה".
זה בהחלט היה פלא כלכלי, כלכלני שיקגו שיכנעו את החונטה הצבאית להפריט את הבנקים כדי למשוך משקיעים עבור התעשייה.
פינושה מכר את הבנקים של המדינה בהנחה של 40 אחוז משווים והם נפלו לידיים פרטיות.
כלכלני שיקגו שיכנעו את פינושה שאל למדינה להתערב בשוק החופשי.
בשנת 1982 המשחקים הפיננסים הסתיימו. התעשייה נסגרה. הפנסיות הפרטיות היו חסרות ערך. המטבע צנח.
מהומות ושביתות על ידי אוכלוסיה רעבה ומיואשת מדי מלפחד מקליעי רובה, אילץ את פינושה לשנות מסלול.
פינושה החל בהקמת מקומות עבודה לחצי מיליון אנשים בסגנון הניו דיל, הוא אימץ כלכלה קיינסיאנית שבה המדינה מתערבת במשק.
הכלכלה הקיינסיאנית הצילה את צ'ילה. אבל הצמיחה הכלכלית מאז היתה בזכות מידה נדיבה של סוציאליזם. כדי להציל את הפנסיות פינושה הלאים בנקים ותעשיות בסדר גודל רב מקודמו.
הוא לא נתן כמעט שום פיצוי עבור ההלאמה. למרות שבשלב מאוחר יותר הם בסופו של דבר הופרטו שוב, המדינה לא וויתרה על תעשייה אחת, הנחושת.
כמעט מאה שנים נחושת היתה צ'ילה וצ'ילה היתה נחושת.
50 אחוז מהרווחים של סחר החוץ באו מהנחושת. זה המטבע שבנה את צ'ילה כיום. תעשייה שהולאמה ע"י קודמו הסוציאליסט סלבדור איינדה כמתנה לעמו.
החקלאות היא התעשייה השנייה בגודלה בצ'ילה זו היא גם המורשת של קודמו הסוציאליסט ששבר את הפיאודליזם ברפורמת קרקעות.
אבל המיתוס שהכלכלה החופשית יצרה את הפלא ממשיכה כי יש לה תפקיד בדת הכלכלית של מילטון פרידמן.
הפלא היה הונאה, סיפורי בדיות, שאף אחד לא נהנה ממנה מלבד העשירים.
הטענה שגנרל פינושה החל את הפיתוח הכלכלי בצ'ילה היא אחת האמירות שאמיתותיהן נסמכות לחלוטין על חזרה אין סופית אך לא על עובדות.
צ'ילה הצליחה כלכלית אך זה היה בזכות קודמו הסוציאליסט שהציל את האומה, באופן מפתיע, עשור אחר מותו.
בשנת 1973 השנה בו הגנרל פינושה השתלט בברוטליות על הממשלה שיעור האבטלה היה 4.3 אחוז.
בשנת 1983 אחרי עשר שנים של שוק חופשי ומודרניזציה האבטלה הגיעה ל-22 אחוז.
השכר הריאלי ירד ב-40 אחוז תחת המשטר הצבאי.
ב-1970 עשרים אחוז מהאוכלוסיה חיו בעוני, בשנת 1990 השנה שפינושה עזב ארבעים אחוז מהאוכלוסיה חיו בעוני. בהחלט פלא.
פינושה לא חיסל את כלכלת צ'ילה לבדו. לקח 9 שנים של עבודה קשה על ידי המוחות המבריקים ביותר מהאקדמיה, התלמידים של מילטון פרידמן, אסכולת שיקגו.
פועל על פי התיאוריות שלהם, הגנרל פינושה ביטל את שכר המינימום, הוציא את האיגודים המקצועיים מחוץ לחוק, ביטל את כל המיסים על עושר ורווחי עסקים, הפחית את עובדי הציבור, הפריט 212 תעשיות ו-66 בנקים.
חופשיה מבירוקרטיה, מיסים וחוקי איגודים, המדינה עשתה צעד ענק קדימה לפשיטת רגל והידרדרות כלכלית.
אחרי 9 שנים של כלכלה בסגנון אסכולת שיקגו, התעשייה מתה.
בשנת 1982-1983 התוצר הלאומי הגולמי ירד ב-19 אחוז.
הניסוי הכלכלי היה אסון. הכל התרסק.
עם זאת בחוצפה גדולה כלכלני שיקגו הכריזו על הצלחה.
מילטון פרידמן בעצמו המציא את המונח "הפלא הכלכלי של צ'ילה".
זה בהחלט היה פלא כלכלי, כלכלני שיקגו שיכנעו את החונטה הצבאית להפריט את הבנקים כדי למשוך משקיעים עבור התעשייה.
פינושה מכר את הבנקים של המדינה בהנחה של 40 אחוז משווים והם נפלו לידיים פרטיות.
כלכלני שיקגו שיכנעו את פינושה שאל למדינה להתערב בשוק החופשי.
בשנת 1982 המשחקים הפיננסים הסתיימו. התעשייה נסגרה. הפנסיות הפרטיות היו חסרות ערך. המטבע צנח.
מהומות ושביתות על ידי אוכלוסיה רעבה ומיואשת מדי מלפחד מקליעי רובה, אילץ את פינושה לשנות מסלול.
פינושה החל בהקמת מקומות עבודה לחצי מיליון אנשים בסגנון הניו דיל, הוא אימץ כלכלה קיינסיאנית שבה המדינה מתערבת במשק.
הכלכלה הקיינסיאנית הצילה את צ'ילה. אבל הצמיחה הכלכלית מאז היתה בזכות מידה נדיבה של סוציאליזם. כדי להציל את הפנסיות פינושה הלאים בנקים ותעשיות בסדר גודל רב מקודמו.
הוא לא נתן כמעט שום פיצוי עבור ההלאמה. למרות שבשלב מאוחר יותר הם בסופו של דבר הופרטו שוב, המדינה לא וויתרה על תעשייה אחת, הנחושת.
כמעט מאה שנים נחושת היתה צ'ילה וצ'ילה היתה נחושת.
50 אחוז מהרווחים של סחר החוץ באו מהנחושת. זה המטבע שבנה את צ'ילה כיום. תעשייה שהולאמה ע"י קודמו הסוציאליסט סלבדור איינדה כמתנה לעמו.
החקלאות היא התעשייה השנייה בגודלה בצ'ילה זו היא גם המורשת של קודמו הסוציאליסט ששבר את הפיאודליזם ברפורמת קרקעות.
אבל המיתוס שהכלכלה החופשית יצרה את הפלא ממשיכה כי יש לה תפקיד בדת הכלכלית של מילטון פרידמן.
הפלא היה הונאה, סיפורי בדיות, שאף אחד לא נהנה ממנה מלבד העשירים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.