באמצע מסע חיינו
מצאתי את עצמי ביער אפל
מפני שדרך הישר אבדה
כמה קשה לספר על כמה יער זה היה פראי קשה וחסום למעבר
רק לחשוב על כך מעוררים שוב את פחדיי
רק המוות מר ממנו
אך כדי לספר על הטוב שמצאתי שם עלי לספר גם על הדברים האחרים
שראיתי שם
איני יכול לספר איך בדיוק נכנסתי
כה רדום הייתי
עד כי נטשתי את דרך האמת
אך כשהגעתי למרגלות הגבעה
היכן שהעמק שנקב את ליבי בפחד הגיע לסיומו
הסתכלתי מעלה וראיתיו בוהק בקרניה של השמש שמובילה אנשים
נכונה על כל נתיב.
אז הפחד שמצא מאחז באגם ליבי
במשך הלילה שאותו העברתי באומללות רבה
נהיה רגוע יותר
וכמו אדם שבנשימה כבדה נימלט מעומק הים אל החוף ומפנה
אחורה את מבטו אל המים המסוכנים ובוהה בהם
כך נשמתי שנמלטה חוזרת לראות נתיב זה שוב
שאף אדם חי לא עזב אותו
לאחר שגופי נח זמן מה
שוב עשיתי את דרכי מעלה במדרון השומם
כך שרגלי החזקה תומכת מלמטה
והנה ראו נא כבר שהתחלתי לטפס
ראיתי פנתר מנוקד
הוא לא זז משם והפריע לדרכי כך שפעמים רבות
נאלצתי לפנות לאחור
היה זה מוקדם בבוקר כשהשמש עלתה ועדיין ניתן היה לראות
את הכוכבים בזמן כל כך מלבב ואלוהי
אשר מניע את כל הדברים הנפלאים
כך ששעת היום ומזג האוויר הנהדר נתן לי תקווה אך לא
במידה שהייתי ללא פחד כאשר דמות של אריה הופיע
נראה היה שהוא בא לקראתי כשראשו מורם רעב נורא
עד כי אפילו האוויר נמלא בפחד
אז זאבה רזה הופיעה גופה כחוש מרוב רעב
לא היה לי ספק שהיא גרמה ייסורים לאנשים רבים
מראה פניה גרמו לי חלחלה עד שאיבדתי כל תקווה לעלות
למעלה
וכמו אדם המחפש כסף ושמח אם הצליח
אך בבוא ימים קשים ולבו עצוב
כך אני הייתי נואש מול חית הפרא
הנעה לקראתי שקטה ואיטית
דוחקת בי למקום בו קרני האור לא נמצאים
כשחזרתי לרדת למטה מישהו הופיע מול עיניי מישהו שנראה
צרוד משתיקה ארוכה
כאשר ראיתיו בריקנות הגדולה צעקתי אליו "רחם נא עלי
מי שלא תהיה אדם במציאות או צל"
ענה הוא לי "לא אדם אך אדם פעם הייתי והורי ממחוז
לומברדיה אך נולדו במנטואה
אני נולדתי בסוף ימיו של יוליוס קיסר
וגרתי ברומא תחת שלטונו של אוגוסטוס הטוב
בעידן של אלים כוזבים ומתעתעים
משורר הייתי ושרתי על אינאיס בנו הצדיק של אנכיסס
שבא מטרויה אחרי שהעיר איליון המעולה נשרפה
אך אתה למה אתה חוזר לכזה כאב?
למה אינך מטפס על ההר הענוג שהוא המקור והסיבה לכל האושר?"
אני עניתי לו בהבעה ענווה "אז האם אתה וירגיליוס
שכמו מעין שממנו נובעים מילים כה שוטפות?
תהילה ואור למשוררים האחרים
מי ייתן והלמידה הרבה והאהבה הגדולה שגרמה לי ללמוד את
עבודתך תהיה בעלת ערך עתה
אתה הוא מורי וכותב אני בזכותך
מהאמנות שלך לבדה למדתי את הסגנון שהביא לי כבוד
ראה נא את היצור שבגללה אני חוזר
שמור עלי מפניה חכם מפורסם
כי היא גורמת לי לרעוד מפחד"
כאשר הוא ראה אותי בוכה הוא ענה "אתה חייב ללכת
בדרך אחרת אם תרצה להימלט ממקום פראי זה
החיה הזאת שממנה אתה פוחד
לא נותנת לאף אחד לעבור בדרכה
היא עוצרת אותו על מנת לחסלו
וטבעה כה מרושע וחסר רחמים שרעבונה לעולם לא יודע שובע
ואחרי שהיא אוכלת היא נהיית אפילו רעבה יותר משהייתה"
"רבים הם היצורים שאיתם היא הזדווגה ויהיו עוד רבים
אחרים
עד שכלב הציד יבוא ויהרוג אותה בייסורים
הוא לא יתקיים מהאדמה או מעושר אלא מחכמה אהבה וצדיקות
ומקום לידתו יהיה בין הפלטרו לפלטרו
הוא יהיה המושיע של איטליה שנמצאת בשפל
שהבתולה קמיליה מתה מפצעיה וגם ניסוס וטורנוס וארילוס
הוא יבריח את הזאבה מכל עיר עד שיחזיר אותה לגיהינום
מהיכן שהקנאה שחררה אותה
על פי מחשבתי והבנתי יהיה זה הטוב ביותר עבורך ללכת בעקבותיי
ואני אהיה לך למדריך
והובילך מכאן למקום הנצחי היכן שתשמע קינות ייאוש
ותראה רוחות עתיקות באומללותן
עד כי כל אחת מהן קוראת בבכי למוות נוסף
ואז תראה אחרות מרוצות בלהבות כי הן מקוות שבבוא עת הן
יהיו בקרב המבורכים
ואם תחפוץ לטפס אליהן
רוח ראויה ממני תובילך
ואשאיר אותך איתה כשייפרדו דרכינו
מאחר שהקדוש ברוך הוא
השולט ממרומים אינו
רוצה שאכנס אל עירו
מפני שהייתי מרדן לחוקותיו
הוא שולט בכל אך שם ממלכתו ומקום משכנו הנשגב
כמה שמח האדם שבוחר להיות שם"
עניתי לו "משורר מתחנן אני לפניך בשם האלוהים שאינך
הכרת,
הנחני נא לאן שאמרת כדי שאמלט מרוע זה או גרוע ממנו
והראה את שערי סנט פטרוס
ואת אלו השקועים בעצב"
אז הוא המשיך ללכת הלאה ואני בעקבותיו
שלום,
השבמחקשמי איציק שניבוים ואני מתרגם מערבית פרק מנובלה של הסופר האלג'ירי לוניס בן עלי. אני מבקש רשות לצטט את השורות הבאות שהוא מצטט בנובלה
"איני יכול לספר איך בדיוק נכנסתי
כה רדום הייתי עד כי נטשתי את דרך האמת".
אם התרגום לעברית אינו שלך, האם תוכל לכתוב לי של מי הוא? ואם הוא שלך האם אתה מאשר פרסום התרגום (כמובן עם קרדיט בהערת שוליים).
תודה,
איציק שניבוים