יום שבת, 8 בספטמבר 2018

הריון וניצול

יש מורה בהריון בבית ספר שלי. עם בטן ממש גדולה. ולא הורידו לה מעט מהשעות או מהמטלות הנוספות. כלום, אפס התחשבות. בית ספר זו עבודה לא קלה בכלל, זה לא רק ללמד, זה כל הזמן להתעסק עם פרחחים שעושים רעש ובלאגן. וזה המון שעות. מלא ילדים בכיתה, ילדים שבכלל לא מעוניינים להיות שם מלכתחילה ושהכל נכפה עליהם, זה לא בדיוק אווירה חיובית. הם מרוקנים לך את כל האנרגיות.
ואני רואה אותה נאבקת ללכת, עולה ויורדת במדרגות, מפחד שתחליק, שתיפול, היא צריכה לכעוס ולצעוק על פרחחים בזמן שהיא בהריון, ראיתי אותה מרחוק, חיכיתי לה, סחבתי לה את הלפטופ, פתחתי את דלת המשרד עבורה ושמתי על שולחנה את הלפטופ. מסכנה. אני חשתי כעס על המערכת שמנצלת נשים, ככה לא צריך להיות, פשוט בושה, איזו אדישות ואטימות מערכתית.
כל ההתקדמות הטכנולוגית לא שווה דבר אם אנשים חיים בתנאים כאלה.
מה זה אומר על החברה שאנחנו חיים בה? אני בטוח שאנחנו טובים מזה.
אישה בהריון מתקדם לא צריכה לעבוד. ואנחנו חייבים לדאוג לכך.


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.